וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה מַה תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ:
בני ישראל נמצאים בעת צרה גדולה, הים מלפניהם והמצריים רודפים מאחוריהם, ומשה רבנו עומד וצועק לפני ה'. ואילו הקדוש ברוך הוא אומר למשה 'מה תצעק אלי' והדברים אינם מובנים, הלא עת צרה היא ולמי יצעק אם לא אל ה'? וגם מהו ההמשך 'דבר אל בני ישראל ויסעו' והלא הים מלפניהם והמצריים רודפים מאחוריהם, ולאן יסעו?
ומבאר רבינו האור החיים הקדוש שאמר ה' למשה שכעת לא תעזור התפילה, כיון שמידת הדין מקטרגת, ואין להם לישראל, מעשים טובים שיעוררו את כח הרחמים. וגם אם הקדוש ברוך הוא רוצה לעשות נס, מידת הדין מונעת ממנו... בפרט לאחר שעם ישראל אמרו דברי כפירה 'טוב לנו עבוד מצרים' גם מידת הרחמים אינה יכולה לעזור אם אין לאדם שום זכות.
עוד באתר:
לכך נתן הקדוש ברוך הוא עצה למשה רבנו, לעשות פעולה של מסירות נפש, ושבני ישראל יקפצו ויכנסו לתוך הים במסירות נפש, מתוך אמונה ובטחון שהקדוש ברוך הוא יושיעם, ובכך תבוא הישועה.
ולאחר שנחשון בן עמינדב קפץ לים, והמים הגיעו עד חוטמו, זה עורר את מידת הרחמים, ומיד אמר הקדוש ברוך הוא למשה שיבקע את הים.
ובלשון קודשו של רבינו הקדוש: 'דבר ידוע הוא כי 'כח הרחמים' הוא מעשים טובים אשר יעשה האדם למטה, יוסיפו כח במדת הרחמים, ולהיפך בר מינן ימעיטו הכח. והנה לצד שראה אל עליון כי ישראל קטרגה עליהם מדת הדין, והן אמת כי חפץ ה' לצדק ישראל אבל אין כח ברחמים לצד מעשיהם כנזכר, אשר על כן אמר למשה תשובה נצחת 'מה תצעק אלי' פירוש, כי אין הדבר תלוי בידי הגם שאני חפץ עשות נס, כיון שהם אינם ראויים, מדת הדין מונעת, ואין כח ברחמים כנגד מדת הדין המונעת. ואמר אליו 'דבר אל בני ישראל' פירוש, זאת העצה היעוצה להגביר צד החסד והרחמים, דבר אל בני ישראל ויתעצמו באמונה בכל לבם. 'ויסעו' אל הים קודם שיחלק, על סמך הבטחון כי אני אעשה להם נס, ובאמצעות זה תתגבר הרחמים. 'ואתה הרם את מטך' פירוש, באמצעות מעשה הטוב נעשה להם הנס, ובקע הים כי גדול הבטחון והאמונה הלז להכריעם לטובה.
[אור החיים בשלח פרק יד פסוק טו]
