לקראת פקיעת נוהל מניעת איחוד משפחות מחר, ובעקבות התפרעויות בדואים בנגב, מתריע ראש השב"כ, רונן בר, מהסיכון הביטחוני והלאומי הנשקף ממצב שבו יתאפשר לתושבים ערבים מיהודה, משומרון ומעזה להתאחד עם קרוביהם בתוך הקו הירוק ולקבל אזרחות ישראלית.
ב"ישראל היום" פורסם כי ראש השב"כ העביר בימים האחרונים פנייה חריגה לשרת הפנים איילת שקד, שממנה עולה הדחיפות בחקיקת חוק איחוד משפחות. בר הציג נתונים על מעורבות היתר של "צאצאי אחמ"ש" – ילדים ונכדים של מי שאחד מהוריהם נולד בשטחים – במהומות בנגב לפני שבועיים.
לפי הנתונים, כ־40% ממי שהיו מעורבים בפעולות האלימות, כגון יידוי בקת"ב, זריקות אבנים וחסימות צירים, הם צאצאים של "משפחות מאוחדות". בר הדגיש כי שיעור זה גבוה משיעור האחמ"ש בכלל אוכלוסיית הבדואים הנגב, ומשמעות הדבר היא כי בני משפחות מאוחדות מעורבים באלימות יותר מאשר כלל האוכלוסייה בפזורה.
עוד באתר:
על פי הניתוח שהציג בר לשקד, ילדים ונכדים של "משפחות מאוחדות" פחות מחוברים להוויה הישראלית, ומנגד קשורים יותר לנרטיב הפלשתיני. רקע זה, בשילוב תנאים סוציו־אקונומיים קשים, מובילים אוכלוסייה זו למעורבות יתר במהומות. בשב"כ משוכנעים בנחיצות הביטחונית של חוק איחוד משפחות, אך מפלגות הקואליציה מרצ ורע"מ מסרבות לתמוך בו.
כזכור, אי־העברת חוק האזרחות היתה אחד הכישלונות הראשונים של הקואליציה, זמן קצר לאחר הקמתה. שרת הפנים איילת שקד, שהתחום באחריותה, התחייבה להעביר את החוק מחדש. בד בבד, בג"ץ קבע כי ב־1 בפברואר יפקע הנוהל שהפעילה מאז שקד, אשר לפיו היא מסרבת לאשר איחוד משפחות על בסיס החוק הקודם שפקע.
