דומה כי מאז קום המדינה לא היה יועמ"ש לממשלה שהיה כל כך שנוא ומושמץ בישראל כמו אביחי מנדלבליט שכונה בפי כל יועץ פוליטי. בימין טוענים בתוקף כי היועמ"ש שנפתחה נגדו חקירה פלילית בעת היותו כפצ"ר, תפר את התיקים לראש הממשלה נתניהו ובכך הביא להדחתו, בשמאל כתשו את מנדלבליט שלא מיהר להכריע בתיקיו של נתניהו וטענו כי הוא יועץ משפחתי וארגנו נגדו הפגנות במשך זמן רב.
כעת מתברר כי מעמד משרת היועמ"ש ירדה לשפל חסר תקדים באמון הציבור שכל כך נצרך למשרה רמה ומכריעה כמו זו. בסקר שערך מדד הקול הישראלי מתברר כי המשטרה גם יורדת לשפל באמון הציבורי, גם פרשת האזנות הסתר של המשטרה הביאה לפגיעה קשה באמון הציבור.
אמון ביועץ המשפטי לממשלה: אמון הציבור ביועמ"ש הוא הנמוך ביותר שנמדד ועומד על 31% (ירידה מ-42% ב-2020 ובממוצע על עמד על 49% בכל המדידות הקודמות). פילוח מידת האמון של הציבור היהודי, מעלה כי בעוד עד שנת 2018 מידת האמון בשלושת המחנות הפוליטיים הייתה דומה, הרי שבשנתיים האחרונות נפערו ביניהם פערים גדולים: במדידת 2020, לאחר החלטתו של ד"ר מנדלבליט להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה לשעבר נתניהו, האמון בו עלה משמעותית במחנה השמאל וירד בימין. הפעם, גם במחנות המרכז והשמאל נרשמה ירידה ניכרת במידת האמון ביועץ, כאשר הירידה הגדולה ביותר היא בשמאל.
עוד באתר:
אמון הציבור במשטרה בשפל: רק 29% ציינו כי יש להם אמון במשטרת ישראל, הערך הנמוך ביותר מאז תחילת המדידות בשנת 2003. בקרב המרואיינים היהודים יש ירידה מתמשכת מאז 2018 באמון הציבור במשטרה, ובקרב הערבים נמדדה הפעם עלייה מסוימת, אך המגמה הכללית עדיין של ירידה.
פילוח לפי מחנה פוליטי, מעלה כי יש רוב של מי שאינם נותנים אמון במשטרה בשלושת המחנות כאחד, כאשר אי-האמון הגבוה ביותר הוא בקרב מי שהגדירו עצמם ימין (72%), לאחר מכן בשמאל (62%) ובמרכז (54%).
פרשת האזנות הסתר של המשטרה: יש להניח שלפחות חלק מהירידה באמון במשטרה נוגעת לגילוי שהיא עשתה שימוש בתוכנות האזנה ומעקב אחרי אזרחים מן השורה. 56% אינם מסכימים כי משטרת ישראל מקפידה שכל האזנות הסתר והמעקבים הדיגיטליים אחרי אזרחים מהשורה הם בהתאם למגבלות החוק.
מדינה במעקב: רוב ברור (62%) בטוחים או חושבים כי סוכנויות המדינה, כמו המשטרה, מנהלות בארץ מעקבים או האזנות סתר אחרי אזרחים מהשורה. שיעור גבוה עוד יותר (82%) בטוחים או חושבים כך כשמדובר בחברות מסחריות כמו פייסבוק או גוגל.
מתי מוצדק להאזין ולעקוב? רוב גדול מצדיק מעקב אחר אזרחים במקרים של עבירות ביטחון, חשד למעורבות בעולם הפשע וחשד לחיפוש חומרים אסורים ברשת. בקרב היהודים, שתומכים יותר מאשר הערבים בשימוש בכלים אלה, השיעור הגבוה ביותר מצדיק מהלכים כשמדובר בעבירות ביטחון, וכשליש בלבד מהם מצדיקים זאת במקרה של חשד למעורבות בפעילות פוליטית כנגד הממשלה.
לגבי כל אחד מהמקרים הבאים, האם מוצדק או לא מוצדק לדעתך לבצע האזנה ומעקב סתר אחרי אזרחים מהשורה: (%, מוצדק, יהודים וערבים)
חותמת גומי? כמחצית חושבים או בטוחים שידם של השופטים קלה מדי במתן אישורים לגורמים במדינה להאזין בסתר ולעקוב אחר אזרחים מהשורה. רק כשליש חושבים ההיפך.
תמיכה בהסדר טיעון: 39% תומכים מול 43% מתנגדים להסדר טיעון עם נתניהו, לפיו הוא יודה בהאשמות נגדו ויפרוש מהחיים הציבוריים. פילוח לפי הצבעה בבחירות האחרונות, מעלה כי מחצית ממצביעי מפלגות הקואליציה (50%) תומכים בהסדר טיעון, בעוד מקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה תומכים בכך 29% בלבד.
סביב סוגית הקלון, השיעור הגבוה ביותר (45%) חושבים או בטוחים שיש נחיצות בהכללת מרכיב קלון בהסדר לעומת 36% שחושבים או בטוחים שאין בכך צורך. הפער בין המחנות הפוליטיים בציבור היהודי עצום: בשמאל רוב גדול (81%) סבורים שיש לכלול את מרכיב הקלון בהסדר אם יושג, במרכז רוב גדול פחות חושבים כך (63%) ובימין - רק מיעוט (26%).
מדד הקול הישראלי של מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה נערך אחת לחודש על ידי פרופ' תמר הרמן וד"ר אור ענבי, ומבוסס על מדגם ארצי מייצג (753 מרואיינים) של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם היא 3.59%.
