בית משפט השלום בצפת קיבל את בקשת המדינה למתן צווי הריסה ל-6 מבנים שנבנו באופן בלתי חוקי במתחם קבר הרשב"י בהר מירון, בקרקע שייעודה לחקלאות.
בית המשפט ציין, כי המדינה הצביעה על קיומו של עניין ציבורי מיוחד המצדיק את הריסת המבנים, המוחזקים בידי עמותה. "עם כל ההבנה לפעילות המבורכת של העמותה במתן ארוחות ושתייה חינם למבקרי מתחם הקבר", נאמר בהחלטה, "אירועי אשתקד בהילולת הרשב"י לא מותירים מקום לשאננות ומחייבים נקיטת משנה זהירות והכשרת מתחם הקבר לקראת ההילולה המתקרבת ובאה בעוד מספר שבועות, כך שיכיל את כמות המבקרים הצפויה באופן מיטבי מבלי להעמידם בסכנת חיים ממש".
המחלקה להנחיית תובעם מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט 10 בקשות למתן צווי הריסה של מבנים בלתי חוקיים במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון, בשטח כולל של כ-1,000 מ"ר, וזאת במסגרת פעילות אכיפה נרחבת במתחם הקבר נגד בניה אסורה.
עוד באתר:
הבקשות בהליך זה התייחסו ל-6 מבנים, שחלקם בנויים מחומרים קלים ועל לוחות אסכורית ללא כל ליווי הנדסי או מקצועי אחר, שנבנו כאמור ללא היתר כדין על שטחים ציבוריים בקרקעות המדינה. לא ידוע מי בנה את המבנים ומי עושה בהם שימוש, והם אותרו בסיורים שנערכו במקום ביוני 2021 לאחר אסון מירון.
מדובר בבקשות למתן צווי הריסה מידיים, ללא הליך פלילי, לפי סעיף 239 לחוק התכנון והבניה. מטרת סעיף זה היא לאפשר הליך יעיל ומהיר לטיפול בעבירות בניה בנסיבות שבהן לא ניתן לנקוט בהליך פלילי, בין אם משום שקיים קושי באיתור זהות העבריין, בין אם משום שעבירות הבניה התיישנו ובין אם משום שמכלול נסיבות העניין אינו מצדיק העמדה לדין פלילי.
המדינה טענה בבקשות, שמדובר במתחם הנחשב לאתר המורשת השני בחשיבותו לאחר הכותל המערבי, הקולט מדי שנה קהל עצום וצפוי להכיל גם במהלך השנה הקרובה את ההילולה השנתית בל"ג בעומר. לאחר "אסון מירון" קיים צורך דחוף בסילוק מהיר של כל הבניה הבלתי חוקית במתחם הקבר, וזאת כדי לסייע למתכנני האירוע, כבר במאי השנה, בתכנון מיטבי של אירועי ההילולה ללא מפגעים או מכשולי בטיחות.
"בהיענות לבקשה ומתן צו הריסה בלא הליך פלילי יש משום אינטרס ציבורי מובהק ומיוחד, על אחת כמה וכמה לאור לקחי אסון מירון, שכן מדובר בעבודה אסורה שבוצעה ללא היתר בשטח המיועד כשטח חקלאי שאינו מיועד ואינו ניתן לפיתוח, העבודה האסורה מהווה מטרד והפרעה לסדר הציבורי…", צוין בבקשות, שהוגשו באמצעות עו"ד ויסאם פארס מטעם המחלקה להנחיית תובעים. "על מנת להבטיח את שלום הציבור וביטחונו, יש צורך במתן צווים בדחיפות, שכן מדובר במשימה לאומית בעלת חשיבות עליונה, בבחינת "פיקוח נפש של ממש".
לטענת המדינה, מאחר שהמבנים הוקמו לפני שנים, לא ניתן לאתר בשקידה סבירה את מי שבנה אותם וחלק מעבירות הבניה אף התיישנו, האפשרות היעילה והאפקטיבית ביותר לסילוק המבנים היא באמצעות בקשה לפי סעיף 239.
השופטת דוניא נסאר קיבלה, כאמור, את עמדת המדינה והורתה על הריסת המבנים, בקובעה כי קיים אינטרס ציבורי ראשון במעלה לסלקם מהמתחם. בין היתר, ציינה השופטת שאין מחלוקת שהמבנים מצויים על קרקע חקלאית מוכרזת והשימוש בהם מנוגד לייעוד הקרקע. בנוסף, המדינה הציגה חוות דעת שלפיהן במתחם הקבר קיימים מספר ליקויי בטיחות חמורים בנושאי חשמל וקונסטרוקציה, שעה שהעמותה לא הציגה כל ראיה שהמבנים עומדים ברף הבטיחות הנדרש.
טרם ניתנו החלטות בבקשות הנוגעות ל-4 מבנים נוספים.
