גם ובעיקר בפורים מקפידים על "ונשמרתם" | מדריך זהירות

פורים מגיע ויחד עמו המשתה והשמחה, ואין כמו שמחה אמיתית, אך עם חג הפורים מגיעות ואורבות לנו גם לא מעט סכנות משמעותיות שחשוב לתת עליהן את הדעת. 

לא מדובר אך ורק בסכנות הקשורות לתעלולי פורים כמו נפצים או מסכות או דברים שאינם עומדים בכללי מכון התקנים ולא רק בסכנה הפיזית, אלא בהשלכות רחבות יותר והרות גורל. בפורים צריך להבין שאין קיצורי דרך ואסור לשחק באש, תרתי משמע.

הנושא הראשון הוא נפצים:

עוד באתר:

צפו

תיעוד: "אלי ציון ועריה" בחברון והיכל יצחק

נתי קאליש

צפו

צעקתו של הרב רוזנבלום: מה איבדנו כשאין לנו בית מקדש?

הרב ברוך רוזנבלום

צפו

בילוי בוקר: נער ערבי לקח את הנשק ויצא לירות

אבי יעקב

דוח רפואי חושף

בסכנה! החטופים אביתר דוד ורום ברסלבסקי על סף קריסה

קובי אליה

כשמדברים על נפצים, בין אם זה איסור השימוש או הסחר וכדומה, צריך להבין שילד תמים שבא עם חיוך לאבא והאבא רוצה לפנק אותו (ואולי גם להשלים חסכים מילדותו של האבא עצמו…) ולקנות לו "חבילה של טייגר", וכשהילד זורק את הטייגר הזה ושורף משהו או גורם נזק או אפילו רק מבהיל בן אדם, שלא לדבר על מקרים של קטיעות אצבע לילדים שהרימו את ה'טייגר'. יש שורה ארוכה מאוד של פסקי דין שעוסקים במקרים כאלו של קטיעות אצבע אצל ילדים כתוצאה משימוש בנפצים, כמו במקרה האחרון שהיה בכתר הרימון שהילד נפצע ועבר פעולה כירורגית וגם החבר שלו נפצע.

מעגלי התביעה בתביעות מסוג זה עלולים להיות רחבים מאוד. מעבר לזה שאותו בנאדם שניזוק יכול לתבוע את המוכר שמכר לו את המוצר מלכתחילה, גם אנשים אחרים שניזוקו חלילה, בין אם קיבל במתנה נפץ מחבר וזה גרם נזק ובין אם הרים בטעות את הנפץ שנזרק, ביום פקודה זה מגיע כדי תביעה, והתביעה אינה רק נגד הילד אלא גם נגד הוריו של הילד. ההורים נקראים אפוטרופוסים טבעיים של הילד ועד גיל 18 הם אחראים לכל דבר שהוא עושה.

מקרים כאלו הם שרשרת, אם מדובר בתופעה היקפית ובמקרה שאפשר לטעון מדוע המשטרה לא ביצעה אכיפה, אפשר גם לתבוע אותה וכן על זה הדרך. אבל בסופו של דבר, לא מעט הורים יכולים למצוא את עצמם ככאלו שבאו בסך הכל 'לפנק' את הילד והדבר הזה הלך והזיק וסיבך אותם ואת הנפגע. ומדובר בנזקים שעלולים להגיע כדי סכומי כסף אדירים, וזאת מעבר להליך הפלילי הסבוך שהמעורבים עשויים למצוא את עצמם מסובכים בו.

הדברים אמורים וחמורים אף יותר במוצרים שנקראים 'שרקן' או 'כוורת' ומתעופפים באוויר, מוצר כזה עלול להיכנס לבית ולגרום שריפה וכפועל יוצא נזק לרכוש שעשוי להגיע למאות אלפי שקלים, וזאת מבלי להזכיר נזקי גוף שעלולים להגיע לסכומים אסטרונומיים. במקרה כזה, בפרט כאשר מדובר בנכס מבוטח, חברות הביטוח מפעילות חוקרים פרטיים שיגיעו בסוף לכל המעורבים וזה עשוי לעלות ביוקר להורים. כגודל הנזק כך גודל ההשקעה בלאתר את האשמים והאחראים. אך גם בנכס נטול ביטוח, הנפגע לא יבחל באמצעים כדי לאתר את האשמים.

הנושא השני הוא תחפושות ותקנים:

תחפושות שאינן תקניות ולא עומדות בתקני מכון התקנים ולא עברו בדיקת אש כנדרש הן מסוכנות מאוד. תחפושות דליקות, מעבר לסכנה הנשקפת ללובש אותן, יש בהן גם סכנה כלפי הסובבים. כך גם מתנות (וזה נושא רלוונטי לכל השנה), צריך לשים לב שאם נותנים מתנה למישהו זה לא פוטר אותנו מאחריות. אם נתת למישהו משהו לא תקני והוא גרם נזק, זה עלול לחזור אליך בתביעה.

הגדרה זו הינה רוחבית ויכולה להקיש למגוון רחב של דוגמאות, למשל, אם השאלת לשכן סולם ואחד השלבים בו היה תקול, והשואל נפל ממנו ונפצע.

הנושא השלישי הוא נהיגה בפורים:

נושא אקטואלי נוסף בפורים הוא נהיגה בשכרות, וצריך להבחין בין זה ובין נהיגה תחת השפעת סמים, שזה עשוי להיות המצב אחרי שמערבבים כל מיני דברים או חומרים בפורים ולצערנו יש מי שלא יודע את הגבולות הנדרשים גם בפורים. אין מדובר כאן רק על המישור הפלילי שהאדם צפוי לענישה, אלא גם במישור הביטוחי והנזקי, הוא לא מכוסה במקרים של שימוש בסמים (אפילו בהגדרתם כסמים קלים). לגבי ביטוח על נסיעה בשכרות יש דיון והנושא מורכב ותלוי גם ברמת השכרות וכוונת הזדון.

כדאי גם לזכור שמבחינה פלילית, המשטרה לא מבדילה בין פורים ליום אחר, והענישה זהה כמו בכל ימות השנה. לפיכך רצוי להיזהר ולא לנהוג גם אם 'שתיתם רק לצאת ידי חובת המצווה'.

בברכת פורים שמח וללא נזק חלילה.