53 שנה לחדירה מירדן: סיפורה של 'אנדרטת המערה'

היום (חמישי) כ"א באדר ב' 53 שנים בדיוק למותם בקרב במערה בבקעת הירדן של רס"ן חנן סמסון, רס"ן יוסי קפלן וסמל בועז ששון ז"ל.

בחורשת אורנים הסמוכה לישוב מעלה אפרים, בינות לגלי אבנים ופרחים מסתתרת לה מערה נסתרת. לא הרחק ממנה במורד ההר  אנדרטה. זוהי אנדרטת המערה, לציון המרדף בו נהרגו בכ"א באדר תשכ"ט יוסי קפלן חנן סמסון ובועז ששון הי"ד.

מרדף המערה הוא כינוי לאחד מתוך מרדפים רבים שנערכו בעקבות מסתננים מירדן בין השנים 1967-1970, מה שהעניק לבקעה את כינויה "ארץ המרדפים". מערה זו מקפלת בתוכה סיפור גבורה מיוחד במינו- סיפור מרדף המערה, השזור בסיפורה של תקופת ארץ המרדפים.

במשך שנים היה המקום מוזנח והרוס, כעת  הקימו בלב החורשה אנדרטה, בשיתוף עם משפחות הנופלים, והלוחמים שהשתתפו במרדף. יאיר אליאב מבית ספר שדה  עפרה מספר לנו שאת סיפור הקרב הזה לומדים בבה"ד 1 במסגרת הלימוד על מלחמת ההתשה, מלחמה שארכה שלוש שנים וגבתה למעלה מחמש מאות הרוגים כאשר חוליות מחבלים עברו אצת הירדן כדי לבצע פיגועים.

נחזור למערה. "התחקיר הצה"לי היבש  מספר שבבוקרו של ה 11.3.69 , כ"א אדר תשכ"ט, חדרו  8-9 מחבלים מירדן לשטח ישראל" מספר לנו יאיר אליאב מנהל בית ספר שדה עפרה.

"המחבלים התחבאו בחשיכה במערה בשיפולי ההר. מפקד הכח, רס"ן חנן סמסון  שהגיע למקום כדי לבדוק אם יש אנשים במערה נכנס פנימה ואז פתחו עליו המחבלים באש. הוא נהרג במקום. רס"ן יוסי קפלן חש למקום וגם הוא נהרג ולאחריו מצא את מותו גם סמל בועז ששון. לשמע היריות הגיעו כוחות  נוספים למערה, בהם גם משה לוי (משה וחצי שהפך לימים הרמטכ"ל) וקצינים נוספים. בקרב שהתפתח נהרגו שבעה מחבלים, אחד ברח  ואחד נשבה" אומר יאיר ומוסיף. "מסתבר שהמחבלים לא יצאו ממערה אחת אלא משלוש מערות שונות" מספר יאיר.

אהוד בצר שהיה המ"פ באותה היתקלות  מספר לנו  הבוקר שחנן ז"ל היה מ"פ מפקדה, שהצטרף לכל  מקום אליו הגיע קהנר ללא תפקיד. "העיוותים נוצרו כרגיל" הוא אומר בכאב  "כתוצאה מרצון להסתיר מחדל ולהגן על האחראים".

שאר הגיבורים עצמם ששנים רבות העדיפו לשתוק ולהכיל את האירוע שוברים מעט את השתיקה.

שמואל רינסנברג אחד הלוחמים שהיו שם 'אוכל' עד היום  את עצמו  בגלל שלא זרק רימון לתוך המערה ובכך להביא לסיום האירוע.  ניסיון להבין למה לא השליך את הרימון, נתקל בחומה.  ההערכה וההערצה למפקדו שמעון קהנר (קצ'ה) הביאו אותו כנראה לשתוק.

לוחם  גיבור נוסף שהיה שם חייל צעיר בשם אמיר אלדן,  מספר  שבפתח אחת המערות ישבה משפחה  פלחית 'שאלנו אותה אם היו שם אורחים בלילה והיא  ענתה  שלא'. כנראה, אומרים חבריו שהיא דיברה אמת ולא ידעה כלל כי בתוך המערה הסתתרו המחבלים שאגב הסתתרו בכמה מערות סמוכות זו לזו.

מסתבר שלגבי הקרב וסיומו לכל אחד  יש את האמת שלו. לשמואל גירסה אחת, לטענת חבריו של אמיר הוא זה שהרג  חלק מהמחבלים. אהוד עצמו חיסל לפחות אחד ובסופו של הקרב כאמור, 7 מחבלים חוסלו, אחד ברח ואחד מהמחבלים נתפס, נאסר ושוחרר כעבור מספר שנים בעיסקת ג'יבריל.

 דבר אחד ברור לכולם גם ביום הזה יום נפילתם. 'במותם ציוו הם לנו את החיים'.