יחד עם כלל ישראל קיבלנו את הבשורה המרה על לכתו בגיל גבורות של גדול המחזירים בתשובה בדור האחרון הרב אורי זוהר זצ"ל.
בריאיון בלעדי ל'אתר קול חי', מספר מקורבו, אבינועם שיפמן אחראי גיוס משאבים בארגון "לב לאחים" שהרב זצ"ל היה מראשיו, על אורחות חייו, וחושף טפח מאחורי הקלעים מדמותו האגדית וממסירותו בכל כוחו לקרב את אחינו בני ישראל לאביהם שבשמיים.
שיפמן פותח איתנו את השיחה כשהוא בדרכו לבית הרב זצ"ל: "בראש ובראשונה אומר שבכל צעד בניהול הארגון, נעזרנו תמיד ברב. קירוב רחוקים היה משאת חייו והוא פעל בעניין בכל מאודו, במסירות אין קץ. כל ילד וילד שהיה בארגון היה בעיניו עולם ומלואו כפשוטו ממש. היה חשוב לו לשמוע בעצמו על כל ילד שנמצא תחת הארגון".
עוד באתר:
"בכל זמן ובכל עת הרב היה מכתת את רגליו בין החניכים. בין משרדי הארגון, והיה הולך בעצמו ומחזק ומעודד את הפעילים. הרב היה נוסע על אף גילו המופלג לחו"ל על מנת לעזור בעצמו בגיוס התרומות לקירוב רחוקים" מוסיף שיפמן.
"הוא היה נוסע לאמריקה ולמקסיקו יחד עם הרב אליעזר סורוצקין והרב נתן חפץ. זה שעות של טיסה שהוא היה עושה על אף הקושי. מה שעמד לנגד עיניו זה שעוד יהודי יתקרב מזה לאבינו שבשמיים" מספר שיפמן על נסיעותיו של הרב לגיוס כספים.
תוך כדי שאני משוחח איתו, הוא נזכר בסיפור שארע עם הרב לפני מספר שנים במקסיקו שממנו ניתן לראות עד כמה בער בו העניין: "באחת מנסיעותיו לחו"ל" מספר שיפמן, "הוא הגיע עם הרב סורוצקין לעיר נידחת במקסיקו שם הם היו צריכים לפגוש יהודי אמיד ולדבר על ליבו שיסייע לקירוב רחוקים. הפגישה הייתה צריכה להתקיים בבניין משרדים שהיה סמוך לשוק מקומי".
שיפמן ממשיך בסיפור: "הרב היה תשוש, והרב סורוצקין הציע לו שהוא יעלה לראות אם היהודי אותו הם רצו לפגוש נמצא במשרדו, ובינתיים הרב ינוח. הרב סורצקין אכן עלה לבניין, והרב זוהר ישב על המדרכה שהייתה מעט גבוהה, הוציא גמרא מכיסו והחל ללמוד בינתיים".
"לאחר כמה דקות חזר הרב סורוצקין, ואמר לרב זצ"ל שהיהודי אכן במשרדו, והרב זוהר השיב לו במילים אלו: 'אם היו אומרים לי לפני 40 שנה שאני אחזור בתשובה – הייתי צוחק. אם היו אומרים לי שאהיה רב – הייתי מגחך. אבל אם היו אומרים לי שאני אלך ואאסוף כסף עבור החזרת אחרים בתשובה – הייתי פשוט מאשפז את מי שהיה אומר לי את זה".
"עוד בטרם עיכל הרב סורוצקין את ששמע, הרב זוהר הוסיף ואמר לו: 'אבל אם זה מה שהקב"ה רוצה ממני, אני אעשה הכל על מנת להציל עוד ועוד ילדים, ולקרבם לתורה. הרב קם במהירות ולמרות חלישותו הרבה התחיל לרוץ לכיוון משרדו של היהודי הנ"ל, עד שהרב סורצקין לא הצליח להשיגו מרוב מהירות הריצה. זה פשוט נתן בו חיות וכוח הידיעה שזה מה שיקרב עוד יהודי לה' יתברך" מסיים שיפמן את הסיפור.
"תמיד היה אומר לי" הוא מוסיף, "שאני שונה משאר הפעילים בארגון. כולם עושים עבודת קודש של רישום, של עזרה ושל קירוב, אבל הפעילות של להשיג כסף הוא היה קורה לזה "אתה לא מביא כסף – אתה מביא נשמות. זה מה שנתן לי את הכוחות להתמסר לזה" אומר שיפמן, שברקע נשמע שהוא כבר נכנס אל בית הרב.
לאחר ששמעתי ממנו סיפורים מדהימים על הרב, אני שואל, מתי הייתה הפעם האחרונה ששוחחת איתו?
שיפמן מתאנח קלות ומשיב: "ממש השבוע, בער"ח סיוון הקלטנו את הרב לצורך התרמה לארגון, הוא הקליט את דבריו בקול חלוש. שמענו שהוא ממש חלש. אבל זה נתן לו חיות. וזו הפעם האחרונה ששוחחתי איתו".
אני שומע ממך הרבה על ארגון לב לאחים שאתה עוסק בו, האם ידוע לך על עוד פעילו של הרב בעניין החזרה בתשובה?
"על אף שהרב היה חלק מלב לאחים והיה מראשי הארגון, הוא עזר לכל ארגון קירוב שביקש את עזרתו" אומר שיפמן. "לא הייתה לו שום קנאה או תחרות עם ארגוני קירוב אחרים, הוא רק רצה שיחזרו כמה שיותר אנשים בתשובה, ועזר בכל מה שהיה אפשר לכל ארגון.בתקופה האחרונה הוא כל הזמן היה חוזר על כך שמשיח בפתח וצריך להספיק להחזיר הרבה יהודים בתשובה, זו הייתה מטרתו".
"מלבד פעילותו להחזרת המונים בתשובה הרב גם למד הרב תורה בעצמו, היה לו שיעור קבוע עם תלמידים. ביום ראשון האחרון הוא אמר לתלמידיו באמצע השיעור 'אזלו לי הכוחות – תלמדו אתם אני אשמע'. הוא היה מאד חלש מתחילת השבוע".
"היום לפנות בוקר הוא עוד ישב ולמד למרות חולשתו הרבה. עד 4 לפנות בוקר הוא הגה בתורה, לאחר מכן הוא הגיע הביתה. כשהוא לא קם לתפילה, משהו היה נראה מוזר, הזעיקו את כוחות ההצלה ולמגינת לב הרב השיב את נשמתו ליוצרה" אומר שיפמן בכאב, שהוא ממש על יד מיטת רבו.
לסיום הריאיון אני מבקש ממנו: ספר לי משהו מיוחד שהרב היה עושה, דבר מיוחד שהוא היה אומר, למתחזקים או על התקרבותו שלו, והוא ניאות לשתף.
"אני זוכר" הוא מספר לי, "שלמתחזקים הוא תמיד היה אומר בלשון הזו: "אלה הדתיים שבאים להחזיר אתכם בתשובה לא יודעים כלום, הם רוצים לקרב את כולם וזה טוב ויפה. אבל אני לא כמוהם. אני הייתי שם, איפה שאתם היום, ואני יכול לומר לכם שחוץ מחיי תורה ומצוות, העולם הזה כולו הבל אחד גדול".
שיפמן משתף בעוד אנקדוטה מעניינת מחייו של הרב זצ"ל: "כשהיינו עורכים סרטים לקירוב רחוקים, הוא היה משתמש עם ניסיונו מהעבר. היה מרבה לדבר על חבריו מהימים שלפני התשובה, אני זוכר שהיה לו פנקס בכיס בו היו רשומים כל ימי הפטירה של חבריו מהתעשייה בה עבד, וכשהיה מגיע יום פטירה של חבריו שלא זכו להתקרב, הוא היה אומר קדיש ולומד משניות לעילוי נשמתם ואומר: "אם הם לא זכו, לפחות אני אעשה משהו בשבילם". מסיים שיפמן את הריאיון.
סייע בהכנת הכתבה: שימי ברוורמן.
