חקיקה בתורה וירא"ש: פרשת חוקת \ הרב נהוראי משה אלביליה

מכירים את התווים המוכרים לכולם כשמתחילים ללמוד נגינה?

דו, רה, מי, פה, סול, לה, סי, מול…

תווים המחברים יחד הרמוניה נפלאה למבינים..

אך דומה שבעולם הגדול גם הקב"ה יצר את המנגינה של החיים, תווים מופלאים בדמות אנשים טובים מכל הגוונים ומכל המינים, כל אחד וסגנונו הוא וחכמתו אשר נתן לו ה' יתברך, ובמקצועות בהם הוא מבין ויודע כמיטב יכולתו.

כל אחד עוזר לשני וכל אחד נתן הקב"ה חכמה בליבו שיוכל לעבוד למחייתו ולפרנסתו…

זה לגבי גשמיות אבל מה קורה עם הרוחניות של בן אדם? הלא כל אדם גם יהיה הרחוק ביותר, הוא יוכל להתווכח איתך על כל מיני עניינים בדת, אך בתוך תוכו הוא יאמר לעצמו: "אולי אני טועה"? ואז יבוא היצר הרע ויכחיש: "למה לך לחזור בתשובה"? "מה נאבד לך בחיים"?

אבל הם לא יודעים שאין מה לעשות תרצה או לא תרצה, אתה מחובר לאילן גדול של מסורת וזהות יהודית, אבל מוטל עליך רק לראות את הדרך..

את התווים של החיים..

לכו תראו מה קורה בשבתות סמינרים של ארגון "ערכים" – "הידברות", ושלל ארגוני הקירוב הקיימים כיום בארצנו.

בפרשת השבוע מצאנו חידוש נפלא בשירת הבאר  (כא, יז – יט):

"אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה, באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם במחוקק במשענותם וממדבר מתנה, וממתנה נחליאל ומנחליאל במות".

כותב על זה רבינו האור החיים הקדוש זצוק"ל (ד"ה "ואומרו חפרוה שרים"):

יתבאר על פי דבריהם (זוהר רע"מ ח”ג רפא.) שאמרו כי באמצעות עסק התורה מתקנים מקור עליון שנקרא באר, והתיקון הוא כפי בחינת מעלת העוסקים בתורה, הצדיקים הראשונים שהיו במדרגה גדולה הם שחפרו את הבאר ועשאוה לשתות ממנה, והם האבות וכו', ומאז הייתה ראויה התורה לינתן לישראל, ועודנה לא הייתה בבחינת ההשגה לשתות ממנה [ברת אפשרות לשתיה], עד שכרוה נדיבי העם, הם משה אשר הורידה לנו, ועמדו אחריו מקבליה ממנו, זקנים ונביאים אנשי כנסת הגדולה ופרשוה וגילו מצפוניה וכו'…

ועוד כותב הרב זיע"א:

"ואומרו במחוקק במשענותם הוא מה שהוסיפו לחדש בתורה חכמי הדורות, ואין זה אלא כחוקק בה חקיקה, ואינו כמידת הראשונים שחפרו וגם זה אינו אלא במשענותם של ראשונים שכל דקדוק ודקדוק שידקדק בתורה צריך לפרשו על פי דבריהם וכל דבר שלא יהיה מיוסד על פי דברי הקדמונים אין לסמוך עליו".

והמסר מדבריו הוא לקח נפלא לחיים – הקב"ה  נתן את התורה הקדושה לעם ישראל, והיא הייתה כבאר מלאה מים, אשר באו הראשונים ולימדו אותנו איך חוקקים בבאר, חקיקה אמיתית של לימוד תורה וירא"ש כי אם לכאורה חוקקים באופן ישר, אדם לא יכול לבוא ולומר "אני ילמד עקום", "ככה אני רוצה", זה לא הדרך המוקבלת מהראשונים, וזה לא המנגינה של החיים, כי אדם שיחשוב שהוא החכם מכולם, ואף אחד לא יכול לומר לו מה לעשות, הוא לכאורה פוגם במרקם הזה של החיים, ולא יוכל ללמד לבניו את הצלילים המתאימים כי הצלילים לצערנו יכולים לצאת מזויפים…

וכמה זה חשוב שלומדים תורה, ההיפך מבעלי מקצוע, שמה שהם למדו כל השנים 20 – 30 שנה וכדו', זה מה שהם מכירים וזה מה שהם יודעים…

אבל לימוד תורה ככל שאדם יחקוק יותר בתורה – יזכה להבין יותר ממה שהוא חושב!!!

וזה אולי המסר החזק ביותר משירת הבאר – שככל שאדם ילמד תורה באופן אמיתי ומודרך בענווה ובשפלות הרוח, בלי חשיבה שהוא יודע הכל, ומגיע לו הכל יזכה להבין הרבה בס"ד!

סיפר הגה"צ המגיד ר' ראובן קרלנשטיין זצוק"ל מה קרה לבחור בראדין שרצה שרק יכבדו אותו וזהו כי זה מה ש"מגיע לו" ללא כל גרם של מידת ענווה (יחי ראובן,חוקת):

"בישיבת ראדין היה בחור שבלט בתאוות הכבוד, מרן ה"חפץ חיים" זצ"ל רצה להעמידו על דרך הישר. קרא לו לחדרו ואמר לו: "אני רוצה לשאול אותך שאלה. הגמרא אומרת (עירובין יג:): "כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו". על פי זה ידוע המאמר בפי הבריות: 'כל הרודף אחר הכבוד – הכבוד בורח ממנו'.

אמור נא לי, מה ההדגשה הזאת 'כל'? הלא די היה לומר 'הבורח מן הכבוד'!?

התלמיד לא ידע לענות והמתין למוצא פיו של הכהן הגדול מראדין.

אמר לו ה"חפץ חיים": "כל" בא לרבות גם כאלה שבאמת יש בהם מעלות טובות ומגיע להם שיכבדו אותם – למשל בחור חשוב כמוך… גם הם, אם הם רודפים אחר הכבוד – לעולם לא ישיגו אותו, כי ככל שירדפו אחריו יברח הוא מהם..

'כל הרודף אחר הכבוד' – יהיה מי שיהיה – הכבוד בורח ממנו'.

וכן להפך: 'כל הבורח מן הכבוד – הכבוד מחזר אחריו'. כל מי שבורח מהכבוד, יהיה מי שיהיה, גם אדם שאין בו שום מעלה והוא כלל לא ראוי לכבוד – בסופו של דבר הכבוד ישיג אותו. מדוע? כי אחרי הכל יש לו מעלה טובה אחת – הוא בורח מן הכבוד ובגלל המעלה הזאת, הכבוד ירדוף אחריו ובסופו של דבר הוא ישיג אותו".

כשיצא הבחור מהחדר הקיפו אותו חבריו והסתקרנו לדעת: "מה אמר לך החפץ חיים"?

אמר להם: ה"חפץ חיים" שיבח אותי, הוא אמר שאני בחור חשוב, יש בי מעלות טובות ומגיע לי כבוד!"…

כל אחד שומע מה שהוא רוצה לשמוע!!

כי אם אין חקיקה ראויה במידות בתורה ויראת שמים, אז באמת כל אחד שומע מה שהוא רוצה לשמוע!!!

תחשבו על זה..

שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים והאהובים!!!

===

המאמר נכתב להצלחת בני יקירי ואהובי

יונתן בן ספיר רעיה הי"ו.

בתושח"י.

במלאות שנה לניתוח המוח שעבר ובהודאת "על ניסיך שבכל יום עימנו".