הוועדה לביטחון הפנים של הכנסת דנה היום (שלישי) בצהריים בפגיעה בתנאי המשרתים בשב"ס ובמשטרה. מפכ"ל המשטרה, רנ"צ קובי שבתאי שהשתתף בדיון הזהיר "בקרוב לא נצליח להגיע לאירועי חירום – אנחנו עדים לאירוע משברי".
הדיון מגיע ברקע גל ההתפטרויות במשטרה ובריחה של כוח אדם. לדברי המפכ"ל "קיים קושי אמיתי בגיוס של שוטרים איכותיים בגלל תנאי העסקה". מהדיון עלה כי במחצית הראשונה של השנה עזבו את המשטרה 450 שוטרים לעומת 630 בכל השנה הקודמת.
"אין פה בכי ואין נהי, לא באנו לבקש תוספות ומותרות. לא באנו לבכות כאן. העיקרון הוא טובת מדינת ישראל ואזרחיה", אמר המפכ"ל. ,חווינו אירועים ביטחוניים רבים שערערו את תחושת הביטחון, יש צבר של אירועים שלא מסתיים כל השנה מתחנו את משטרת ישראל עד קצה גבול היכולת והמחיר הוא השחיקה. אנחנו מתקרבים למצב שבו באירוע חירום לא רק שלא נוכל להגיע תוך דקות – ייתכן שלא נוכל להגיע בכלל. יש פה זעקה. מדברים על מנוע צמיחה, מדינה ללא בטחון כלכלתה תתרסק. יש קשר ישיר בין תנאי השירות של השוטרים לבין הביטחון האישי של אזרחי ישראל".
עוד באתר:
יו"ר הוועדה לביטחון פנים, חה"כ מירב בן ארי: "לא השכלנו כמדינה לתגמל את השוטרים בהתאם. אנחנו לצערי היינו רגע לפני פריצת דרך בתקציב המדינה אך בשל התפזרות הכנסת המהלך נעצר. עם זאת, לא אמרנו נואש ואנחנו ממשיכים לחפש את הפתרונות לדאוג להעלאת שכר השוטרים בדרכים שונות".
בדיון נחשף כי מתחילת שנת 2022 עזבו את המשטרה 456 שוטרים לעומת 631 לובשי מדים במהלך שנת 2021. כאשר ההערכה אם קצב המתפטרים ימשך המספר יגיע ל 1000 שוטרים עד סוף השנה הנוכחית. סיבה המרכזית לעזיבת השוטרים את הארגון גובה שכר לא מספק. עוד עולה, כי כיום יש חסר של כ- 1,720 שוטרים בתפקידי הליבה של המשטרה, ביניהם: 566 סיירים, 322 חוקרים, 198 בלשים, 133 תנועה ו- 500 שוטרי מג"ב. המשמעות: 18 תחנות משטרה סגורות, 12,880 תיקים לא מטופלים, 2,830 אירועי סיור שאינם מטופלים בזמן ואפס סופי שבוע חופשיים לסיירים.
אמיר רשף, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר: "הדברים שנאמרים בדיון לא מאפיינים רק את מדינת ישראל, מדובר במגמה עולמית. יש יותר עזיבות של מקומות עבודה, זה לא פוסח על המגזר הציבורי ועל שוק העבודה בישראל זה מאפיין לאחר תקופת הקורונה וזה לא מאפיין רק את המשטרה. יש אמירות שנאמרות כאן גם בבית הזה שהמשטרה הוזנחה, אז בניגוד לנאמר תקציבי המשטרה גדלו לאורך השנים ובהתאמה להגדלת תקציב המדינה. ממשלת ישראל משנת 2014 מתעדפת את משטרת ישראל בתקציב המדינה. גם בנושא התפתחות כוח האדם במשטרה, המשטרה גדלה, אבל המשטרה לא מצליחה למלא את התקנים מסיבות שונות".
הוא הוסיף כי השכר במשטרה גבוה ביחס לשכר הממוצע במשק גם בהשוואה למול מדינות בעלות שכר ממוצע דומה בעולם. "השכר במשטרה גבוה ביחס לממוצע לכל אורך הקריירה. בכל גיל נתון גם לנגדים ולגם לקצינים גבוה יותר מהשכר הממוצע במשק".
המפכ"ל בתגובה: "אתה מטעה את הציבור".
יו"ר הוועדה , מירב בן ארי לנציגת האוצר: "את רוצה שאני אגיד לך כמה היועצת שלי משתכרת?! אני הרבה זמן לא ראיתי כזה בלבול מוח. את רוצה שאני אתן לך דוגמא לשלושה עובדי מגזר ציבורי, מישהו פה נראה לך מקבל שכר כה של 6700, בלי שהוא בכלל יכול לעשות בכלל שבת. אני ישבתי בתחנה בלוד עם השוטר בניידת, אבא לשלושה ילדים, אשתו מורה והוא שוטר, הוא אומר לי "מירב אני מביא 7500 נטו". למה, התמודדות של עובד במגזר הציבורי, גם באוצר, זה התמודדות של שוטר בירושלים, בהר הבית או אפילו במעלה אדומים או נתניה?!"
מוריה רצאבי , אשת שוטר המשרת 13 שנים בתחנת כפר קאסם נציגת ארגון נשות השוטרים והסוהרים: "אני אם חד הורית, בעלי עובד שעות על גבי שעות והוא נותן את הנשמה. משרת בתחנת כפר קאסם. אי אפשר שאשה של שוטר תציב לו אולטימטום או אני או המשטרה. אני לא מבינה מאיפה הנתונים של האוצר על השכר".
