חיזבאללה פועל בשליחות איראן; ישראל נערכת לכל מצב

ימים בודדים לפני הגעתו של נשיא ארצות הברית לביקור בישראל ובמזרח התיכון מתייחס שר הביטחון לשורה של נושאים הקשורים לאמריקנים ולביקורו של ביידן בארץ.

שר הביטחון מגלה ש"בתקופה שמאז הסכמי אברהם, התקיימו כ-150 מפגשים של אנשי מערכת הביטחון עם מקביליהם במדינות האזור והסכמי אברהם (לא כולל מצרים וירדן). בנוסף, נחתמו עסקאות בלמעלה מ-3 מיליארד דולר עם מדינות האזור. אנחנו שואפים להמשיך ולהרחיב את מסגרות העבודה הביטחוניות בהובלה אמריקאית וביקור ביידן במזרח התיכון יסייע בכך. אנחנו ממשיכים להאיץ את פיתוח הלייזר – השקענו בכך עד כה מאות מיליונים ובכוונתי להביא בקרוב לתוספת תקציבית כך שההשקעה תעמוד בתקופה הקרובה על למעלה מחצי מילארד ש"ח".

בנושא האיום הגרעיני של איראן אומר גנץ: "אנחנו מנסים להשפיע ואנחנו משפיעים בחדרים סגורים. אני אישית נפגשתי עם מזכיר ההגנה, מזכיר המדינה והיועץ לביטחון לאומי, וכך עושים כל הגופים והמנהיגים – מראש הממשלה הנוכחי והקודם, דרך כל גופי הביטחון. יש לנו השפעה ויש לנו אוזן קשבת בארה"ב. האמריקאים מגבירים את תשומת הלב שלהם גם במזרח התיכון. בסופו של דבר ההתאגדות תחת סנטקום והפעולות השונות, מצריכות קשב אסטרטגי ששיאו הוא ביקור ביידן. זה גם מסר לאיראן, וזה מחזק מאוד את מעמדה של ישראל שביידן מבקר במזרח התיכון, ובפרט בישראל ובסעודיה."

עוד באתר:

סרטוני הזוועה

רה"מ מגיב לתיעודים: "חמאס רוצה לשבור אותנו"

שלמה ריזל

צפו בתיעוד

זה לא דם: מי הכינרת הפכו לאדומים

פנחס בן זיו

מחאה סוערת

מהומות ברחוב יחזקאל: מפגינים חסמו צירים ויידו אבנים

אלי יעקובוביץ

לאחר התבצרות

תיעוד מיוחד: לוחמי הימ"מ מחסלים מחבל חמוש

קובי פינקלר

בנושא תקיפת "כריש" ופעילות חיזבאללה: "חיזבאללה עשו שימוש בפעולה מול אסדת כריש בכטב"מים תוצרת איראן. צריך לומר שחיזבאללה פועל בשליחות איראן, והנשק שלו הוא נשק תוצרת איראן בין אם הוא מיוצר שם או שהידע נרכש על ידם. אנחנו ממשיכים לפעול בכל מקום שיידרש".

בנושא מערכת הלייזר: "אנחנו מפתחים את יכולות העתיד של המדינה, ונושא הלייזר הוא דוגמא חשובה. אנחנו צריכים להסתכל גם על כלכלת המלחמה וגם על היכולות הפוטנציאליות שלנו. קבעתי ואישרתי לפני כמה חודשים, העברת סכום של מאות מיליונים לפיתוח הכלי לפני כמה חודשים, ובקרוב נכפיל את הסכום, כך שבשלב זה יעמוד תקציב הפיתוח על למעלה מחצי מיליארד שקל."

השר גנץ מתייחס גם לנושא הפלסטיני: "כדי לבנות אמון גם הרשות הפלסטינית צריכה לעשות צעדים – אנחנו דורשים מהרשות הפלסטינית להרחיב את הפעילות הביטחונית שלה בשטחי A, ודורשים לבלום את סוגיית הפנייה להאג. מבחינתי יש עוד הרבה דברים שאפשר לעשות, מגישה קלה יותר לנסיעה לחו"ל דרך שדה התעופה רמון ועד לנוכחות פלסטינית בגשר אלנבי. צריך לזכור איפה היינו לפני שנה וחצי ואיפה אנחנו היום במדיניות מול הפלסטינים – עשינו עשרות פעולות לחיזוק הרשות הפלסטינית, ואנחנו משפרים את המצב הכלכלי בעזה ישירות מול האזרחים. לצד זאת העצמנו גם את התגובות בעזה מאז שומר החומות ואנחנו מקיימים מדיניות מאוד אגרסיבית בכדי לשמור על השקט".

ואי אפשר בימים אלו בלי סוגיית מינוי מינוי הרמטכ"ל. לשאלה  כיצד הוא מתכונן  לטפל בנושא אומר שר הביטחון:  "יש שלושה מועמדים מצויינים, ובעיני, לא משנה מי מהם ימונה, ומי ימנה אותו, אני מבטיח שלמדינת ישראל יהיה רמטכ"ל מצוין ככל שזה יהיה אחד המועמדים האלו. אני ממתין כרגע להכרעת היועמ"שית לפני שאתקדם בתהליכים ובהיוועצויות הנדרשות. לצד זאת, אני יכול להגיד רק דבר אחד על מה שקרה בשיחה ביני ליועמ"שית והוא שבפתח השיחה אמרתי לה שלא משנה מה תהיה ההחלטה שלה, אני אכבד אותה. אמרתי לה: 'מה שתחליטי הוא מה שיהיה'. אני חושב שנכון שגם אנשים אחרים בהנהגה הפוליטית ינהגו כך. זה נושא חשוב באופן קריטי לביטחון המדינה וסוגייה ממלכתית. צר לי שגוררים את זה לוויכוח הפוליטי. אני מבקש להגיד שיש לנו רמטכ"ל מצוין, ואני בטוח שהוא משרת וימשיך לשרת את מדינת ישראל עד יומו האחרון בתפקיד ויוביל את הצבא לעוד הישגים בכל הזירות".

ובתוך כך מתייחס גם גורם בטחוני בכיר לאיראן ומוסיף: "איראן מהווה את מעיין אי היציבות האזורי – והיא אתגר עולמי ואזורי, וגם בעיה ביטחונית לישראל ופוטנציאל האיום החמור ביותר שלה. אם נספור נפילות של טילים וכטב"מים – נגלה שאיראן פועלת באמצעות שלוחיה יותר מול מדינות המפרץ מאשר מול ישראל. זו עוד סיבה להדק את שיתופי הפעולה האזוריים – גם בהיבטי הגנה אווירית, גם בהגנה ימית, וגם בשיתופי פעולה נוספים.. ההתאגדות תחת סנטקום הצליחה לפתח מתאם אופרטיבי גבוה שהולך ומתפתח. ישראל נערכת למצב שלא יהיה הסכם או שיהיה הסכם רע – גם בהיבט האופרטיבי. אנחנו לא מחכים עם הנושא הזה, ואנחנו מבססים תקציב ומשאבים ארוכי טווח בכדי להעמיד את התוכניות הרלבנטיות".

ובאשר לסוגיית השבויים והנעדרים? הדעה הרווחת במערכת הביטחון היא שאין להפריד בין השבויים והנעדרים והכל צריך להיות מסוכם במסגרת חבילה אחת.

ולסיום יש גם משהו אופטימי: מסתבר שיש גם צדדים טובים למלחמה באוקראינה שעשויה לפי ההערכות להמשך זמן רב. גורם בטחוני בכיר אומר שבעקבות המלחמה באוקראינה והמצב בעולם, שואפים בתעשייה הביטחונית  להגדיל בעשרות אחוזים את הייצור של התעשיות הביטחוניות הישראליות ולהרחיב את שיתופי הפעולה. "אנחנו פותחים קווי ייצור ונערכים למצב הזה".