לתת לכם תקווה: פרשת בלק \ הרב נהוראי משה אלביליה

בשבוע שעבר במסגרת טיול לקברות צדיקים שאותו ערכתי עם הקהילה שלנו בס"ד

פגשתי ברחובותיה של עיר הקודש צפת תובב"א במסעדת הבשרים בו ישבנו יהודי עם לב ענק…

ולמה אני אומר לב ענק?

בואו ותשמעו:

יהודי זה עובד לפרנסתו בסיורים בצפת, בקברות הצדיקים בעיר, ברחובות הציוריים, בסמטאות, לחתונות, בר מצוות וכדו'..

ובמסעדה שבה היינו הוא הגיע אליה עם קבוצת תיירים אמריקאים שחלקם היו משפחה מישראל וחלקם מאמריקה עם שופר גדול עליו ושמחה גדולה על פניו, הוא תירגם להם באנגלית לאן הם הגיעו וכו'…

לי הוא היה נראה כבר שיחה..

ניגשתי אליו ואמרתי לו: "כל הכבוד לך, שאתה ככה עושה את הסיורים האלה בשביל להכיר להם את הדברים היפים שביהדות, ואת העיר צפת, ואת המעלה של גיל בר מצווה"…

הוא מסתכל עלי ומחייך..

שאלתי אותו: "למה אתה מחייך"?

הוא אמר לי: "שתדע שלא הייתי ככה"..

אמרתי לו: "מה זאת אומרת"?

והוא החל לספר:

"גדלתי בבוהמה של העיר אשדוד עד גיל 18, הייתי נער שלא היה אכפת לו לעשות הכל בשביל לספק את היצרים שלו, חוצפן כזה ישראלי רגיל, עד שהגיע הרגע שבו גייסו אותי לצבא, 4 שנים בצה"ל חותם קבע לתקופה קצרה ואחרי כן משתחרר בגיל יותר מאוחר, ומגיע לסוג של פרשת דרכים…

"מה אני עושה בחיים ומי אני?".

ואז לראשונה בחיי יוצא לי לשמוע מפי צדיק גדול שעברו שנים ועד היום אינני זוכר את שמו, שיעור תורה, וכך אני מתחיל לגלות את האור, מחליט לעבור לצפת, מתחתן, ומאז הכל היסטוריה"..

"וואוו", עניתי, חיזקת אותי מאוד, וכך נפרדו שנינו בלבביות ובברכת שלום…

ואז חשבתי לעצמי: "לרשעים שעושים הכל להכעיס את הקב"ה יש תקווה ופתרון בחיים? הם יכולים להיות אנשים אחרים? יש להם בכלל תקנה?

ואז פתחתי את פרשת השבוע וקיבלתי יישוב נפלא:

"וירא בלק בן ציפור את כל אשר עשה ישראל לאמורי ויגר מואב מפני העם מאוד כי רב הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל" (כב, ב-ג).

שואל הגאון בעל "התפארת שלמה" מראדומסק זצוק"ל – מדוע לא נאמר לסיחון מלך האמורי, או מלך חשבון, מדוע הפסוק קיצר בלשונו? ומדוע הכתוב תלה את הדברים דווקא בבלק?

ומתרץ הרב דברים נפלאים ביותר, וזה לשונו:

"הנה אמרו חז"ל (רש"י כאן) כי עיקר הראייה שראה בלק ומגור שהיה לו, מחמת שראה שישראל נוצחים שלא כמנהג העולם, והבין כי לא בחרב ובחנית יגבר עליהם, כי ה' הנלחם להם במה שצועקים אליו והוא יענם, והנה כראותו כן ביקש גם הוא תחבולה להינצל מידם על ידי תפילתו באמרי פיו בתחנונים".

איך הם מנצחים ע"י התפילה שלהם? וכי רשעים התפילה לא מועילה? אין להם תקווה?

ועוד ממשיך הרב זיע"א:

"אך הנה רחוק ה' מרשעים ותפילת צדיקים ישמע (משלי טו,כט) וכראותו כי לא יכול להם וכל תפילתו תועבה (שם כח, ט), שם על ליבו לדעת עניין הסגולה מה זאת שישראל נענים בתפילתם ולא הוא, אז ראה והבין כי הרבה קדושה וטהרה וכוונת הלב צריך לתפילה עד בואה לפני ה' יתברך, וכמה תשובה ומעשים טובים צריכים בני ישראל להקדים קודם פתחם פיהם לאמור דבר לפני ה' יתברך בהכנעה ושפלות רוח, לכן בא מגור לנפשו [התחיל לפחד] ורקב בעצמותיו, כי לא יכול להשיג כל אלה, [כי מה לו ולעבודת התפילה] ויקץ הוא מפני עבדות העם כי רב הוא עליו, ושלח אחר בלעם אולי הוא יכוון לכל זה, וזה שנאמר וירא בלק את כל אשר עשה ישראל לאמורי, שעשו הכנות וכוונות התפילה וטהרת הלב, לאמורי פירוש לאמור דברי תפילה ובקשה לה' יתברך, ויגר מואב מפני העם כי רב הוא העבודה הזאת, ויקץ בכל אלה, ושלח אחר בלעם להושיעו באמרי פיו כנ"ל.

איך יהודי מצליח?

בחכמה, בעסק טוב?

רק ע"י התפילה!

אפילו הרשע רצה להבין מה זה התפילה ולערב בה את בלעם שהיה "נביא לאומות העולם", כי הוא עצמו פחד מהכוח הזה!, הוא ידע שכאן טמונה התקווה של עם ישראל, שגם כשקשה לו הוא מתפלל אל הקב"ה בכל ליבו ובכל נפשו ואז מושיעו בכל דרכיו…

ואם הרשע הזה פחד מכוח התפילה?

מה נאמר אנחנו?

הבה נסגל לעצמנו בכל דבר בחיים קטן כגדול, תמיד להתפלל ולשפוך את השיח לפני ריבון העולמים…

בואו תשמעו מעשה מהגאון הגדול הרב דוב קוק שליט"א מעיה"ק טבריה תובב"א בכדי שנקבל קצת מושגים מה זה תפילה (ספר איתעלותא, פרק התפילה):

"כאשר הגיע האדמו"ר מקרעטשניף קרית גת זצוק"ל בעל ה"נועם ישראל" לרבנו, הם דיברו בענין עבודת התפילה. אמר לו רבנו: בתפילה אני מתאמץ הרבה יותר מלימוד ורה, כיון שבלימוד יש לי 'טרמפים' – אני מחבר משם לכאן ומכאן לשם, מצליח לזהות דברים עלומים על ידי השוואות וכיוצא בזה, אבל בתפילה לא שייך עניינים כאלו, כל רגע ורגע זה מאמץ מחודש".

שנזכה להגיע לדרגה זו בס"ד!

שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים והאהובים!!

===

המאמר נכתב להצלחת אשתי היקרה

ספיר רעיה בת פאני תחי'.

ה' ישמרה ותצליח בכל מעשה ידיה!

אמן ואמן!