בתום דיון סוער, אישרה ועדת הכספים, לקריאה שנייה ושלישית, הצעת חוק שנועדה להעמיק את גביית המיסים ולהגברת המאבק בהון השחור. עפ"י ההצעה, רוב העוסקים במשק, יחידים וחברות בעלי מחזור של 1.5 מיליון ש"ח בשנה ומעלה, יחויבו בדיווח מקוון מפורט של הוצאות והכנסות (תשומות ותפוקות). הדבר יגביר את האפקטיביות של פעילות המודיעין ברשות המיסים, בכך שתגדל יכולת הצלבת המידע והחשבוניות ובכך למנוע, כמה שיותר, תופעות של חשבוניות פיקטיביות וכד'. הדיון בהצעה היה סוער, ח"כים מהקואליציה ומהאופוזיציה התעמתו סביב האיזון הנדרש בין מאבק נכון בהון השחור לבין מידת הקשיים החדשים על העוסקים במשק, בעיקר עסקים קטנים. בלחץ יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי, הופחת הקנס החודשי בגין עיכובים בהגשת הדו"ח המקוון מ- 1,700 ש"ח בהצעת החוק המקורית ל- 600 ש"ח בלבד.
עימות חריף נתגלע בין "המייצגים", רואי החשבון ויועצי המס, לנציגי רשות המיסים. הוויכוח נסב על הוראה חדשה שמנסה לקדם רשות המיסים בהליך החקיקה, ולפיה יחויבו כל הנישומים במשק, בין יחידים שכבר בהסדר ובין חברות, בדיווח מקוון. לטענת המייצגים, מדובר בצעד שנועד להפחית עלויות ושעות עבודה לרשות המיסים שחסר לה כוח אדם. אנשי רשות המיסים טענו מנגד, כי מדובר בצעדי ייעול, שבין כה וכה כבר חלים על נישומים יחידים.
סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המיסים, מירי סביון: "ההצעה קובעת הגשת דיווח מקוון גם בחברות. כיום קיים רק לגבי יחידים, כדי שלא יוגשו בניירות ויוקלדו ברשות המיסים אלא יוזנו ישירות למחשבי הרשות והדו"חות ייקלטו הרבה יותר מהר ובצורה הרבה יותר מדוייקת. כבר כיום, מרבית החברות נוהגות כך. כל מי שיש לו הכנסות חייב בהגשת דו"חות לרשות המיסים. מאפשרים שהנישומים ישגרו את הדו"חות למערכות המחשב שלנו. זה יותר מהיר ומדוייק. החיסרון שיתכן שיש כאלה שעבורם זה קצת מורכב להם. זה וגם מאפשר זיכויים בגין יתרות זכות. גם יחיד יכול, הדרישה היחידה שיחזיק אינטרנט בבית ולא יצטרך לשאת בעלויות, כולל ההתחברות למערכת שע"מ (שירות עיבודים ממוכנים). שידור הדו"חות באינטרנט הוא יעיל ומהיר".
עוד באתר:
חברי הכנסת התעמתו בסוגיית הדיווח המקוון ובמיוחד על הורדת הרף שמחייב אותו מ- 2.5 מיליון ש"ח, כפי שנקבע בפשרה בקדנציה הקודמת, ל- 1.5 מיליון ₪ בהצעה הנוכחית.
ח"כ משה גפני אמר כי "המשמעות של ההצעה, שאזרח רגיל שיש לו קיוסק, יצטרך לקחת עוד רואה חשבון, עוד כלכלן, עוד עו"ד שיכין לו את הדו"ח המפורט. סביר להניח שחלק ייעלמו וחלק יתמודדו איכשהו. לכן בעבר הצענו מ- 4 מיליון ₪ ומעלה כי בלאו-הכי מחזיקים רואי חשבון ועו"ד. לכן היתה פשרה על 2.5 מיליון ₪. עכשיו מנסים לסגת גם מזה ולהפחית ל- 1.5 מיליון ₪. רשות המיסים אפילו עדיין לא מימשה את ה- 2.5 מיליון ₪ ולכן זה דיון עקר. יש להמתין עוד חצי שנה-שנה ואז לבחון. זו לא מלחמה בהון השחור". גפני תקף את נציגי יש עתיד: "הבטחתם בהסכם הקואליציוני לא לפגוע בעסקים הקטנים ובחוק הזה אתם פשוט חונקים אותם". לעומתו ח"כ יעקב ליצמן תומך בהצעת רשות המיסים אך עד 2015 לא לשנות את המספרים, כלומר להישאר על 2.5 מיליון ש"ח.
המייצגים כולם, הביעו התנגדות להצעת החוק ובמיוחד לכוונה להוריד את הרף המחייב דיווח מקוון מפורט מ- 2.5 מיליון ש"ח ל- 1.5 מיליון ש"ח. יו"ר ועדת המיסים בלשכת רואי החשבון, עופר מנירב אמר בדיון כי זה שאתה משדר את הדו"חות באינטרנט זה לא במקום הגשה ידנית, כי עד שאתה לא מגיש ידנית וזה חתום לא עשית דבר. החברות נוהגות כך וולונטרית כי מקבלות תמריצים שמעודדים אותם, למשל שמקבלות העדפה בקבלת הנחות באמצעות זיכויים, אך אם זה יהיה חוק כבר לא תהיה העדפה, כי זה חובה. כלומר יירעו את התנאים, לא יתנו זיכוי. הנטל הנוסף על המייצגים והנישומים זה שווה בערך 70-80 מיליון ש"ח בשנה. השידור באינטרנט מסורבל וחייבים להגיש דו"ח דו"ח בנפרד". מנירב עוד: "כיום כבר 91% מהעסקאות כבר מדווחות וכאן מדובר בסה"כ בעוד 1%-2% וההקשחה גדולה. זה יבלבל את המערכת ייכנסו המון חשבוניות לא רלוונטיות. בפועל המדינה לא תגבה יותר מהמהלך ולו שקל אחד".
אנשי רשות המיסים דחו את מרב הטענות נגד הצעת החוק ודיברו בשבח היעילות והאפקטיביות שהיא תוסיף לעבודתם. כלכלן ברשות המיסים, זאב פורת הסביר כי מי שמזדעק כאן זה דווקא החברות הגדולות אך דווקא הן מקבלות את ההטבות עד היום ואילו העוסקים הקטנים, בעלי מכולת, הם כבר משדרים. בנושא הקנסות המטרה שלנו להפחית מ- 1,700 ש"ח ל- 600 ש"ח. הכוונה של מבקר המדינה היתה שכלל העוסקים במשק יגישו דיווח מקוון. אנחנו אלו שמנעו את זה מתוך הבנה של הבעייתיות. בעקבות דו"ח המבקר על רשות המיסים בעניין החשבונות הפיקטיביות, הוקמה ועדה לבחינת הנושא, שתהיה חובת דיווח מקוון על כל העסקאות במשק".
פורת עדכן ש"במסגרת הדיווח המפורט מדווחות עסקאות בהיקף 700 מיליארד ש"ח. סדר גודל שך 9% של העסקאות במשק לא מדווחות בדיווח מפורט. סדר גודל של כ- 60 מיליארד ₪ עסקאות מדי שנה אנחנו לא מצליחים להצליב אותן. יכול להיות שהחשבוניות הללו פיקטיביות, לא מדווחות וכד'. המשמעות, שעוסק מבקש החזר ואני לא מבצע הצלבה, אני צריך לעשות בדיקות ידניות, שאכן החזרים בגין התשומות המבוקשות אמתיות וזה לא פיקציה. מדובר ב-3% מהתל"ג שהוא 1 טריליון. ההפחתה של הסכום שנקבע ל- 1.5 מיליון ש"ח פוגע בעוסק הפיקטיבי. אני מקצר את חייב".
המייצגים זכו לחיזוק מכיוון מפתיע; נציגה אחרת של הממשלה בדיון. נעמי רייש, מהסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, הביעה התנגדות להוראות החדשות ואמרה, כי "כל הזמן מושטות עוד ועוד הוראות ורגולציות, כולן מוצדקות בפני עצמן, אך במבט הכולל מקשים על תפקוד העסקים הקטנים. הטענות מאחורי הרגולציה הן "רק עוד טופס אחד", "רק עוד דיווח אחד", "רק עוד אגרה של 100 ₪ לשלם". בסוף זה מצטבר ובמבט של הטווח הארוך, גם לאחור, הנטל הופך לכזה שהעסק הופך להיות עובד מדינה ולא עוסק פרטי".
