מחלקת הסייבר הגישה נגד יוסף אלבאז, ששימש האימאם של המסגד הגדול בלוד, כתב אישום המייחס לו שתי עבירות של הסתה לאלימות, זאת על רקע פרסומיו במהלך אירועי האלימות והפרות הסדר באזור הר הבית שהתרחשו במהלך חודש הרמאדן האחרון בהר הבית.
במקביל לכתב האישום, הוגשה גם בקשה למעצר עד תום ההליכים, זאת בנוסף לכתב אישום שהוגש נגדו בשל עבירות של הסתה לאלימות ואיומים בגין פרסומיו בסמוך למבצע "שומר חומות" ולהרשעתו בעבירות של פציעה ואיומים.
במסגרת ההליכים בעניינו, טען השייח נגד קיומן של ראיות לכאורה לביצוע העבירות שיוחסו לו. ואולם, בית משפט השלום בראשל"צ קבע כי ישנן ראיות לכאוריות לביצוע העבירה וכי התובנה בדבר המסוכנות הנשקפת ממנו נלמדת גם ממעשיו הקודמים ולכן כבר בשלב זה, ניתן לעצור את הנאשם עד תום הליכים.
עוד באתר:
למרות האמור הופנה הנאשם לקבלת תסקיר שירות מבחן. על אף שנקבע בתסקיר כי נשקף מהנאשם סיכון להישנות התנהגות עוברת חוק בתחום ההסתה לאלימות ולכן אין הוא ממליץ על שחרורו של הנאשם, הורה בית המשפט על העברתו של הנאשם למעצר באיזוק אלקטרוני. נגד החלטות אלה הוגשו בקשות ערר על ידי הצדדים.
במסגרת החלטתו בבקשות הערר בית משפט המחוזי קבע כי "בקביעה כי קיימת תשתית להוכחת ביצוע עבירות ההסתה, יש לקחת בחשבון את חשיבותו של חופש הביטוי, אשר הוכר בישראל כ"זכות עילאית" ומהווה עיקרון המצוי בבסיסו של כל משטר דמוקרטי. מעמדו האיתן של עקרון זה התחזק עם חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. חופש הביטוי כולל אף את הזכות "לבטא דעות מסוכנות, מרגיזות וסוטות, אשר הציבור סולד מהן ושונא אותן … עם זאת, ברי כי הזכות לחופש ביטוי ובתוכה הזכות לחופש ביטוי פוליטי, אינה זכות מוחלטת, והיא מאוזנת על ידי אינטרסים נוספים…"
כיוון שלא קיימת מחלוקת כי הנאשם אכן אמר את הדברים המיוחסים לו בכתב האישום, בקשת הערר שהגיש הנאשם עסקה בעיקר בשאלה האם דבריו עולים לכדי דברי הסתה שיש בהם אפשרות ממשית להביא לעשיית מעשה אלימות.
בית המשפט דחה את בקשת הערר של הנאשם וקבע כי: "לפי תוכן דבריו של הנאשם ונסיבות הפרסומים, עולה אפשרות לכאורית ממשית להביא לעשיית מעשה טרור או אלימות, והנאשם היה מודע לכאורה לטיב המעשה ולהתקיימות הנסיבות. מסקנה זו מבוססת לכאורה על מכלול נסיבות העניין"
עוד קבע בית המשפט כי: "בחינת מכלול הנסיבות, לרבות תוכן הדברים, מיהות האומר, מעמדו והשפעתו, היקף הפרסום, לצד הנסיבות בהם נאמרו הדברים, על רקע המהומות ואווירה ציבורית מתלהמת, מלמדים כולם יחד על אפשרות ממשית כי דברי הנאשם יביאו למעשה אלימות."
בנוגע לערר שהגישו עו"ד יוני חדד ואור ארבר ממחלקת הסייבר ביחס למעצרו באיזוק אלקטרוני, קיבל בית המשפט את עמדת המדינה וקבע כי הנאשם ייעצר עד תום ההליכים כנגדו. במסגרת ההחלטה צוין בין היתר כי: "העבירות המיוחסות לנאשם אינן מקימות עילת מעצר סטטוטורית. כמו כן, מדובר בעבירות ההסתה ברף הנמוך – דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה אלימות – ולא ברף הגבוה – קריאה למעשה אלימות, אכן, נאשמים בהסתה בדרך כלל אינם נעצרים עד תום ההליכים"
עוד נקבע כי מדובר "במקרה חריג בו מסוכנותו הגבוהה של הנאשם נלמדת ממספר מקורות נוספים: מעמדו של הנאשם כאיש דת בעל השפעה על רבים, ואמירת הדברים בתקופה נפיצה במיוחד; ביצוע המיוחס לו עת תלוי ועומד נגדו כתב אישום בגין מעשים דומים; הרשעתו בעבירת אלימות חמורה וגזירת מאסר של 20 חודשים עליו; והערכת שירות המבחן בדבר דפוסיו האימפולסיביים וההיתכנות לביצוע עבירות דומות במרחב הווירטואלי, לצד הערכה כי המפקחים אינם מתאימים"
