הדלת בביתה של משפחת גלושטיין באופקים, לא נסגרת לרגע. המונים באים לנחם את המשפחה השבורה, שאיבדה ברגע אחד את האם שושנה ע"ה, ואת שתי הבנות, שרה בת השבע וחני בת השנתיים וחצי.
המנחמים הרבים שומעים סיפורים מבני המשפחה, אבל גם מביאים איתם סיפורים משלהם, שכן כל מי שהכיר את דמותה הקורנת והמיוחדת כל כך של הגב' גלושטיין ע"ה, יכול לספר על התכונות הייחודיות והמידות הנאלצות בהן ניחנה בצורה מעוררת השתאות.
כך למשל הגיע לבית המשפחה המאבטח בתלמוד התורה בו לומדים הבנים, וסיפר שבכל שנה זכרה הגב' גלושטיין לשלוח לו משלוח מנות בפורים, משל היה אחד מאנשי הצוות החינוכי. אברכים שנשותיהם למדו אצלה מגיעים ומספרים על כך שהבתים שלהם הושתתו על פי דמותה ועל פי ההליכות וההנהגות הטובות שהחדירה בתלמידותיה.
עוד באתר:
נשות האברכים שלומדים בכולל של בעלה, הגאון רבי דב גלושטיין שליט"א, מספרות שהיא תמיד ידעה לתת להן את התחושה שהן מלכות, כל אחת בפני עצמה. בכל פעם כשאברכי הכולל עשו סיום מסכת, היא היתה מארגנת הפקת ענק לכבוד הסיום, אירוע מרשים לכבודה של תורה, בו ניתן דגש משמעותי על ההערכה לנשות האברכים שמשקיעות מאמצים ומקריבות רבות למען לימוד התורה של בעליהן.
המשפחה מספרת על דמות אימהית יוצאת דופן, שהיתה דואגת לכל ילד כאילו היה בנה היחיד. כך למשל, בנה השלישי מתעתד להיכנס בראש חודש אלול לישיבה קטנה בסייעתא דשמיא, וכבר מספר שבועות קודם לכן החלה האם, שושי ע"ה, לאפות עבורו עוגות כדי לתת לו את ההרגשה שהמשפחה כולה מתרגשת עמו ומצפה שייכנס לישיבה ויעשה חיל בלימודו. כשנדרסה למוות יחד עם שתי בנותיה, היא השאירה אחריה אוצר יקר: מקפיא עמוס בעוגות מלאות באהבה של אם לבניה.
"הסיפורים שנשמעים שם מספיקים כדי למלא כמה ספרים עבי כרס", מספר אחד השכנים. "אבל זה לא מפתיע אף אחד. כל מי שהכיר אותה ידע עד כמה שהדמות שלה מיוחדת מאוד. אין שכנה אחת שלא קיבלה ממנה עזרה וסיוע במשך השנים. היא היתה גאון בחסד, ותמיד ידעה איפה צריך להושיט יד, איפה לומר מילה טובה. אכן, גדולה האבדה לכל הקהילה החרדית של אופקים. יהיה קשה מאוד למלא את החסר והחלל העצום שנפער עם פטירתה הפתאומית".
לדבריו, דווקא עכשיו בימי השבעה, כשהמונים נכנסים אל הבית הפתוח לרווחה בכל שעות היממה, ניתן לראות את גודל ההקרבה שלה, כשהשקיעה מזמנה לעזרה ולסיוע לאחרות, בזמן שבבית שלה התנאים רחוקים מלהיות מושלמים.
"הם חיים בתנאים לא פשוטים, אפילו במושגים של קהילת האברכים באופקים שכל כולה מבוססת על צניעות והסתפקות במועט. רק עכשיו נודע לי שאצלם בבית אחד הילדים היה ישן דרך קבע במסדרון, כי לא היה לו מקום בחדר הילדים. הם גרו זוג הורים ושבעה ילדים בדירה עם שני חדרי שינה וסלון... עכשיו אנחנו מנסים להתארגן ולעזור להם קצת, אבל ברגע שהיא נפטרה, המשפחה הזאת תזדקק להרבה מאוד עזרה כדי להמשיך ולתפקד בצורה רגילה".
