היום ציינו באוקראינה חצי שנה (24 באוגוסט) לפלישה הרוסית למדינה ומתחילים לאמוד נזקים: לפי דיווחים שונים, המלחמה גבתה עד כה את חייהם של עשרות אלפי אזרחים וחיילים אוקראינים. חשוב לציין כי 24 באוגוסט הוא גם יום העצמאות האוקראיני לאחר שקיבלה את עצמאותה בתאריך זה בשנת 1991.
על פי ההערכות "פדרציית הקהילות היהודיות באוקראינה" (FJCU) שמאגדת קרוב ל-180 קהילות יהודיות ברחבי המדינה, במלחמה מצאו את מותם כ-70 יהודים, כשליש מהם במאריופול והיתר בקייב, חרקוב, בוצ'ה ובלחימה מול הרוסים. במלחמה משתתפים אלפי חיילים יהודים, בהם עשרות ישראלים. עם זאת, בפדרציה מציינים כי "מספרי הנפגעים אינם מדויקים ועשויים להשתנות. יש בעיות תקשורת עם אנשים בעיקר בחזית, יש נעדרים והאינפורמציה לעיתים לא מדויקת".
מאז תחילת המלחמה עסקה הפדרציה ביחד עם גופים וארגונים יהודים וישראלים נוספים בחילוץ יהודים מערי החזית אל פנים המדינה ורבים מהם עברו למחנות פליטים שהיא הקימה במדינות מסביב לאוקראינה ואף עלו לישראל. "חילצנו 35,198 תושבים – מרביתם יהודים – מ-322 נקודות יישוב ברחבי אוקראינה וזאת בתיאום הדוק עם הצבא האוקראיני", אומרת מנכ"לית "פדרציית הקהילות היהודיות באוקראינה" אלינה טפליצקי. לדבריה, "רוב המחולצים יהודים אבל סייענו לכל מי שפנה, גם למי שאינם יהודים ולמעשה הצלנו חיים רבים ככול שיכולנו. החילוצים – שחלקם היו מורכבים מאוד ותוך כדי סכנת חיים – בוצעו באמצעות רכבות ששילמנו על כל הקרונות שלהם, אוטובוסים, מוניות ועוד".
עוד באתר:
כ-3,000 מהמחולצים עברו בדרכם לישראל במלון 'הילטון' בוורשה שהפך למחנה פליטים ומחנה מעבר ארצה. עוד כ-12 אלף מחולצים עברו למחנות מעבר של הפדרציה במולדובה, רומניה, גרמניה והונגריה; המחנה בהונגריה, על שפת אגם בלטון, עדיין פעיל ונמצאים בו כעת 525 פליטים וזאת בסיוע הממשלה ההונגרית ו"איגוד הקהילות שומרי תורה בהונגריה". כמחצית מ-15 אלף הפליטים שעברו דרך המחנות במדינות הסמוכות לאוקראינה עשו עלייה לישראל.
כ-20 אלף פליטים שחולצו בידי הפדרציה עברו אל מחנות מעבר בערים בטוחות יחסית בתוך אוקראינה ואחר כך המשיכו לערים אחרות במדינה – הנחשבות שקטות כעת – כמו קייב, דנייפרו, לבוב, צ'רנוביץ ועוד.
לדברי הרב רפאל רוטמאן, האחראי על קשרי החוץ של הפדרציה: "בכל חודש אנחנו מעבירים ערכות מזון ל-36 אלף משפחות שנמצאות ברשימות, באמצעות 180 מוקדי חלוקה ברחבי אוקראינה. גם במקרה הזה, משפחות שאינן יהודיות ופונות אלינו מקבלות סיוע. עלותה של כל ערכה היא כ-100 יורו והיא כוללת 4 ארגזים ובהם מים, מוצרי היגיינה כמו סבון, שמפו ואפילו אבקת כביסה; דגים, שמן,, קמח, שימורים, סוכר, מלח, דבש, קפה, תה ועוד מוצרים בסיסיים. בסך הכול מדובר על כ-900 טון של מוצרים שנארזים בידי מאות המתנדבים והעובדים שלנו ונשלחים באמצעות משאיות לכל רחבי המדינה". העלויות עד כה מגיעות לכ-21 מיליון דולר, שרובם הוצאו על עזרה הומניטרית, חלק ניכר על חילוצים והיתר על אחזקת מחנות הפליטים.
שליח חב"ד ויו"ר הפדרציה הרב מאיר סטמבלר הוסיף: "זה זמן שאנחנו לא מסתכלים בו על עלויות וחישובים כלכליים אלא על הצלת נפשות – וכל שעה קריטית לשם כך. ידיהם של רבני ועובדי הפדרציה ושלוחי חב"ד ברחבי המדינה מלאות עבודה 24/7 והמצב ההומניטארי הופך גרוע יותר ומה שהכי קשה זה שהעולם מתחיל לשכוח בהדרגה ממה שעובר עלינו כאן והחדשות מאוקראינה נדחקות לשוליים. אנחנו מתפללים שהשלום יגיע במהרה ושיקויים הייעוד הנבואי 'וכיתתו חרבותם לאיתים וחניתותיהם למזמרות'".
גם ברשויות מדינת ישראל ומשרד הרווחה והביטחון החברתי מפרסם נתונים מתוך מינהלת 'צו השעה' אודות הסיוע של מדינת ישראל לאזרחי אוקראינה שאינם זכאי חוק השבות ושוהים בישראל. מציינים את חצי השנה שחלפה מתחילת המלחמה באוקראינה: 33,000 אוקראינים שאינם זכאי חוק השבות נמלטו לישראל – מחציתם כבר עזבו. 12,788 אזרחים אוקראינים מקבלים סיוע שוטף ממינהלת צו השעה. 305 קיבלו סיוע נפשי עקב פוסט טראומה
מהנתונים עולה כי מיום תחילת המלחמה נכנסו לישראל 33,533 אוקראינים שאינם זכאי חוק השבות מתוכם כבר יצאו מהארץ 14,631 איש. כיום שוהים בישראל 14,615 אזרחי אוקראינה שנמלטו מהמלחמה ואינם זכאים לתעודת עולה. בנוסף במהלך תקופה זו הגיעו 4,287 אזרחים אוקראינים שנכנסו לישראל כנמלטי מלחמה אך הוכרו כזכאי חוק השבות במהלך שהותם בישראל ועברו לטיפול של משרד העלייה והקליטה.
מוקד צו השעה מעניק סיוע הומניטרי לנמלטי המלחמה אשר כולל חלוקת תלושי מזון, סיוע נפשי על ידי פסיכולוגים, פסיכיאטרים ועובדים סוציאליים, ציוד טכנולוגי כטלפונים, כרטיסי סים וטאבלטים, השמה במסגרות חינוך בלתי פורמלי ובמערכת החינוך, סיוע בקבלת טיפול רפואי, פינוי למסגרות חוץ ביתיות של משרד הרווחה ומסגרות לדיור במידת הצורך ועוד.
המוקד מאויש על ידי מוקדנים ועובדים סוציאליים ונותן מענה בעברית, באוקראינית וברוסית 24/7.
12,788 נמלטי מלחמה נרשמו באופן אקטיבי במערכות 'צו השעה' לשם קבלת סיוע הומניטרי. כ-29% מתוכם יצאו את הארץ תוך ולאחר קבלת הסיוע.
צוות המוקד ענה ל-52,243 שיחות שעניינם בקשות מידע ובקשות סיוע.
7,784 קיבלו סיוע בכרטיס לרכישת מזון ועד כה בוצעו 15,416 הטענות חודשיות לכרטיסים אלו, בסכומים משתנים בין 200 ל-700 ש"ח לחודש לאדם, על פי הגיל.
305 פונים קיבלו סיוע נפשי ע"י מטפלים מומחים בטראומה בהיקף כולל של 1,307 שעות טיפול.
הופקו 6,769 פוליסות בריאות לנמלטי מלחמה מעל גיל 60 – פוליסות המופקות ע"י משרד הרווחה מיד לאחר הנחיתה בארץ ועד ליציאה מהארץ. 3,535 מאזרחים אלו עדיין נמצאים בארץ.
כ-2,500 נמלטי מלחמה מתחת לגיל 60 קיבלו סיוע רפואי ללא תשלום במרפאות 'בטרם' ברחבי הארץ, או קיבלו הפנייה לבית חולים על פי הצורך.
430 משפחות קיבלו שוברים ייעודיים לסיוע ברכישת ציוד
1,714 נמלטי מלחמה קיבלו כרטיסי SIM ישראליים
400 משפחות עם ילדים קטנים קיבלו טאבלט
כ-1,500 משפחות השתתפו בפעילויות פנאי והפגה שונות ברחבי הארץ
139 שולבו במקומות אירוח ייעודיים ובמסגרות דיור של משרד הרווחה
מהפיזור הגיאוגרפי של נמלטי המלחמה ניתן לראות שבדומה לאוכלוסיית העולים, נמלטי המלחמה בחרו לגור במקומות שבהן קהילות גדולות של דוברי רוסית. בעיר בת-ים שוהים מספר נמלטי המלחמה הגדול ביותר: 616 בני אדם ומיד לאחריה חיפה (568), אשקלון (486), נתניה (477), פתח-תקוה (470), אשדוד (434), ראשון לציון (390) ובאר-שבע (308). 77% מנמלטי המלחמה הינן נשים, 27% ילדים ובני נוער ו-28% קשישים.
שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: "עם פרוץ המלחמה באוקראינה התגייסה מדינת ישראל לסייע לפליטים שרובם נשים ילדים וזקנים. מי שהגיע לכאן קיבל מאיתנו חיבוק גדול וסיוע ממשלתי ואזרחי כפי שראוי ונכון לנהוג, הן מבחינה מוסרית וערכית והן כמתחייב מהיותנו חלק מהקהילה הבינלאומית. ישראל תמשיך לסייע לאזרחי אוקראינה עד שתסתיים המלחמה בין אם בסיוע כאן בארץ או בסיוע הומניטרי שאנחנו שולחים לאירופה. כולי תקוה, שהמלחמה הקשה הזו תסתיים בקרוב והפליטים יוכלו לחזור לביתם באופן בטוח".
מנכ"לית משרד הרווחה והביטחון החברתי סיגל מורן: "משרד הרווחה הוא משרד חברתי שפועל למען חברה טובה יותר. הפליטים האוקראינים מפוזרים בכל רחבי הארץ ומודה גם למחלקות הרווחה על התמיכה על התמיכה וסיוע שלהן במאמץ הלאומי. משרד הרווחה והביטחון החברתי לקח על עצמו משימה מורכבת של מתן סיוע הומניטרי לאזרחי אוקראינה שאינם זכאי חוק השבות מה שחייב את המנהלים והעובדים לגלות יצירתיות, גמישות ונחישות ולהגיש סיוע אקוטי לבני אדם שהגיעו לכאן בטראומה. בתום חצי שנה אני יכולה לומר שעמדנו במשימה ואנחנו אף מצליחים להשתכלל ולהשתדרג מדי יום. אנחנו רותמים את כל מי שאפשר הן את עמיתינו במשרדי הממשלה והן את החברה האזרחית, על מנת שאוקראינים שנמצאים כאן ייהנו מביטחון חברתי ופיזי עד יעבור זעם".
