מינוי יו"ר הוועדה למינוי בכירים: המדינה מבקשת מבג"ץ לדחות את העתירה שהגיש ארגון "לביא" נגד מינוי שופט בית המשפט העליון לשעבר, מני מזוז, לתפקיד יו"ר הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים בממשלת מעבר.
לפי תגובת המדינה, תפקיד הוועדה, שהוקמה לפני כשני עשורים כחלק מהפקת הלקחים מפרשת בר-און – חברון, לבחון את טוהר המידות של המועמדים לשבעה תפקידים בכירים ורגישים כגון ראש המוסד, הרמטכ"ל וראש השב"כ, אשר מתמנים ללא מכרז או ועדת איתור. "הוועדה היא מייעצת, היא אינה מאתרת מועמדים לתפקידים, אינה הגורם הממנה, והסמכות להחליט על המינוי מסורה רק בידי הדרג המדיני".
עוד נכתב, כי ממשלת ישראל קבעה בשנת 2018, לאחר בחינת הסוגיה, תקופה כהונה קשיחה של כל חבר שייבחר לכהן בוועדה למשך שמונה שנים, ולא פחות מכך (למעט נציב שירות המדינה שיכהן בוועדה בזמן מילוי תפקידו). "בהכרח, כהונת כל חבר בוועדה תימשך מעבר לתקופת הכהונה של הממשלה שמינתה אותו".
עוד באתר:
"זאת, בשל הצורך לשמור על עצמאותה ואי תלותה של הוועדה. כך למשל, בעת הזו מכהנים בוועדה שני חברים שמונו על ידי ממשלה קודמת – פרופ' טליה אינהורן ומר משה טרי, והם צפויים להמשיך ולכהן גם לאחר הקמת הממשלה הבאה".
עוד צוין בתגובת המדינה, כי לפי הכללים שקבעה הממשלה בהחלטתה משנת 2018, הוועדה אינה יכולה לקיים את עבודתה בלא יו"ר.
"הנחיצות באיושו של תפקיד יו"ר הוועדה בעת הזו התעוררה בשל הצורך הדחוף למנות רמטכ"ל במקומו של רא"ל אביב כוכבי בסוף השנה, ונוכח פטירתו של יו"ר הוועדה שכיהן עד לאחרונה, השופט בדימוס אליעזר גולדברג ז"ל. בהתאם לכך, מונה כעת השופט בדימוס מזוז ליו"ר, לתקופה של שמונה שנים, בהתאם להחלטת הממשלה מ-2018.
"יש לשמור על המסגרת שקבעה הממשלה בשנת 2018 ולמנות חבר לכהונה מלאה של שמונה שנים. מינוי יושב ראש לוועדה בעת הזו נבחן בראי הרציונליים העומדים בבסיס דיני הבחירות, כמפורט בהרחבה בתגובת המדינה המצורפת. כאמור, מינוי זה התחייב לשם מינוי רמטכ״ל בהקדם".
