וְכִי יִהְיֶה אִישׁ שׂנֵא לְרֵעֵהוּ וְאָרַב לוֹ וְקָם עָלָיו וְהִכָּהוּ נֶפֶשׁ וָמֵת וְנָס אֶל אַחַת הֶעָרִים הָאֵל, וְשָׁלְחוּ זִקְנֵי עִירוֹ וְלָקְחוּ אֹתוֹ מִשָּׁם וְנָתְנוּ אֹתוֹ בְּיַד גֹּאֵל הַדָּם וָמֵת, לֹא תָחוֹס עֵינְךָ עָלָיו וּבִעַרְתָּ דַם הַנָּקִי מִיִּשְׂרָאֵל וְטוֹב לָךְ:
בפרשתינו עוסקת התורה בענין 'גואל הדם' שמי שהרג נפש בשגגה צריך הרוצח לברוח לערי מקלט, אבל אם לא ברח, יכול קרובו של הנרצח להרוג את הרוצח מדין 'גואל הדם'. אולם ערי מקלט מועילים רק לרוצח בשוגג. אבל הרוצח במזיד גם אם ברח לערי מקלט יכול גואל הדם להורגו שם.
ומפרש רבינו האור החיים הקדוש את כל הפרשה, בדרך רמז על יצר הרע, שלעתיד לבוא הוא ינוס לערי מקלט, אולם זה לא יועיל לו כי הוא הרג במזיד, ולכן הקדוש ברוך הוא יהרוג אותו.
עוד באתר:
וכך רבינו הקדוש מפרש בדרך רמז: וכי יהיה איש שונא לרעהו היצר הרע נקרא שונא כי אין שונא לאדם כיצר הרע.
'וארב לו וקם עליו' שיצר הרע אורב לאדם להחטיאו, ומסביר לו על עבירה שהיא מצוה. ואחרי שהוא מכשילו בשוגג הוא כבר יכול להחטיאו במזיד. ועל ידי החטא הוא קם ומתגבר ושולט על האדם, ועל ידי כך והכהו נפש ומת שהוא חובל ומכה את הנפש, ועל ידי החטא תמות הנפש.
'ושלחו אותו זקני עירו' הם הבית דין של מעלה ששם הוא עירו ומקומו של שר של אדום.
'ונתנוהו ביד גואל הדם' שיתנוהו ביד אבינו שבשמים שהוא גואל דמם של ישראל.
'ומת' שהיצר הרע ימות בעצמו על ידי נגיעת יד ה' יתברך בו, שהוא מושיט אצבעו בהם ושורפם.
וממשיך הפסוק ואומר 'ובערת דם הנקי מישראל' שהרי כמה דמים רבים ששפך באורבו.
ואז יהיה 'וטוב לך' כי בהיבטל רוח הטומאה תהיה נשלמת בחינת הטוב אצל בני ישראל.
[אור החיים שופטים פרק יט פסוק יא]
