היא היתה בכיתה ב'. כמה שבועות קודם לכן מלאו לה שבע שנים. אבא הגיע הביתה עם סבר פנים רציני מאוד: "הולכים להיפרד מאמא", הוא הסביר לה. "אמא מאוד חולה, והרופאים חוששים שאולי היא תיפטר מהעולם בימים הקרובים. היא ביקשה לדבר איתך, לפני שהיא עוזבת את העולם".
חרדה איומה הזדחלה אל תוך ליבה הקטן. היא הרגישה כמו צבת ברזל קרה, מאוד מאוד קרה, שצובטת לה את הלב. הצביטה חזקה, נורא נורא חזקה, לא מוכנה לשחרר ולהרפות.
כשהגיעה לבית החולים, אמא שכבה שם, חיוורת ותשושה. אבל כשראתה את הבכורה שלה, היא מאוד שמחה.
עוד באתר:
"את יודעת מה הדבר שאני הכי רוצה לעשות" אמרה לה אמה, כשדמעה מתגלגלת על לחייה. "אני הכי רוצה ללוות אותה לחופה. להחזיק מתחת לזרוע שלך, כשאת לבושה בשמלת הכלה הכי יפה בעולם, לקחת אותך לחופה, ולהתפלל עלייך שתצליחי בחיים, שיהיה לך טוב עם בעלך, ושתזכי לבנים ובנות, צדיקים וצדיקות, ולהעמיד דורות ישרים ומבורכים.
"אבל הרופאים אומרים שזה כנראה לא יקרה. אני לא אחיה עוד זמן רב. מסתבר שהקדוש ברוך הוא תכנן לנו תוכניות אחרות… אולי תהיה אמא אחרת שתיקח אותך לחופה. אולי זאת תהיה סבתא, אני לא יודעת. תחיו ותראו…
"דבר אחד אני רוצה שתדעי, יקרה שלי", נשבר קולה של אמא. "תדעי, שכשאת צועדת אל החופה, אני אהיה שם להתפלל עלייך. אני ארד מהשמים, ככה כתוב בספרים, ארחף שם מעל החופה שלך, ואבכה בדמעות שתצליחי, שיהיה לך טוב עם בעלך, שיהיו לכם ילדים מתוקים וצדיקים, וש… שתזכו ל… לאריכות ימים. שתזכי להוביל את הילדים שלך לחופה, כשאת חיה וקיימת, ולא כנשמה שיורדת מהשמים…".
כ-13 שנה חלפו מאז. בימים הקרובים תצעד אותה יתומה קטנה אל החופה. מאז היא כבר גדלה והיתה ליתומה גדולה… היא כבר לא קטנה, אבל עדיין יתומה.
הצבת ההיא, הקרה כל כך, שצבטה אותה בלב, לא שחררה לגמרי את האחיזה שלה. מדי פעם היא לופתת אותו מחדש, את הלב שלה. עכשיו זה שוב קורה, כששמלת הכלה כבר עומדת הכן, תלויה על הידית של דלת הארון, בחדר ההורים, החדר בו היתה אמא שלה מערסלת אותה ומנדנדת את העריסה שלה.
היא תצעד אל החופה ותביט אל על, תחפש את אמה מרחפת מעל החופה. היא יודעת כבר עכשיו שהלב שלה יתקשה לעומד באחיזתה הבלתי מתפשרת של הצבת הקפואה.
והיא רק אחת מתוך רבים.
כמוה יש עוד 32 כלות יתומות, ועוד 35 חתנים יתומים, שצועדים בימים אלו אל חופתם, כשאבא או אמא חסרים. הם זקוקים לעזרה ולסיוע כספי.
'יתומי חודש אלול', כך מכנים אותם ב'קופת העיר' שהקימה קרן מיוחדת עבורם, לעזרה בהוצאות החתונה.
עם ישראל לא יכול לאכזב אותם. אתם לא יכולים לאכזב אותם, אנחנו חייבים לתת להם תמיכה וסיוע, כדי שיוכלו להגיע אל החתונה שלהם, כשהם יודעים שלפחות אנחנו מלווים אותם בעזרה ובסיוע.
