היועצת המשפטית לממשלה, עוה"ד גלי בהרב מיארה הגישה היום (חמישי) לבג"ץ את תגובתה לעתירה נגד מינויו של השופט בדימוס מני מזוז ליו"ר הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה, בה היא עומדת על דעתה שיש לדחות את העתירה. זאת, אף שהוצא צו על תנאי נגד המינוי וההערכה כי בית המשפט צפוי לפסול אותו.
בהודעת היועמש"ית צוין כי הוועדה הוקמה ע"י ממשלת ישראל לאחר פרשת "בר-און חברון", כדי שתייעץ לה בנושא טוהר המידות בנוגע למספר מצומצם של מינויים רגישים במיוחד בשירות הציבורי. בשל היותה של הוועדה שומרת סף מובהקת, קבעה ממשלת ישראל בשנת 2018, כלל מהותי לפיו חברי הוועדה יכהנו בכהונה קשיחה, חד פעמית ובת 8 שנים. "בכך, ביקשה ממשלת ישראל לנתק כל זיקה בין חברי הוועדה לבין הדרג הפוליטי ולשלול כל חשש אפילו למראית עין כאילו חברי הוועדה מבקשים לרצות את הדרג הפוליטי במסגרת בחינת המינויים הרגישים. שיקול זה מקבל משנה תוקף ביחס לתפקיד יו״ר הוועדה, שבהעדרו הוועדה לא יכולה להתכנס, ואשר מחזיק בקול כפול במקרה של התפלגות שווה של הקולות בין חבריה".
בתגובה נכתב כי עמדת המדינה היא שיש לדחות את העתירה המבקשת לחייב את הממשלה למנות את יו"ר הוועדה כמינוי ״אד הוק״ לבחינת איוש משרת הרמטכ״ל בלבד, תוך סטייה מהכלל המהותי שקבעה הממשלה עצמה.
עוד באתר:
מיארה ציינה כי עוד קודם להגשת העתירה, משעה שהתברר כי קיים צורך חיוני ודחוף במינוי רמטכ"ל, נדרשה היועצת המשפטית לממשלה לשאלת משך כהונת יו"ר הוועדה. בהקשר זה נדונו בייעוץ המשפטי לממשלה שתי אפשרויות: אפשרות אחת, סטייה מהכלל המהותי המסדיר את הנושא, היא החלטת הממשלה משנת 2018. היינו, להמליץ לממשלה למנות את היו"ר החדש לתקופה קצרה. ואפשרות שנייה, להמליץ על מינוי בהתאם לכלל המהותי שקבעה הממשלה.
"משום שאנו מצויים בתקופת בחירות, כל אחת מהאפשרויות אינה אופטימאלית וכל אחת מהן מעוררת קשיים אחרים. לאחר בחינת שתי האפשרויות, עמדת המדינה היא שמינוי יו"ר הוועדה באופן זמני או "אד הוק", הגם שהוא עשוי לעלות בקנה אחד עם שיקולי ריסון ואיפוק בתקופת בחירות, מהווה פגיעה במדיניות הרוחבית של הממשלה, ופותח פתח לכרסום במעמדם העצמאי והחשוב במיוחד של חברי הוועדה כשומרי סף", נכתב בתגובת המדינה.
עוד נכתב: "כרגע מכהנים בוועדה שני חברים שמונו על ידי ממשלה קודמת ויכהנו משך תקופות של ארבע ממשלות לפחות ונציב שירות המדינה שמונה מכוח תפקידו. משך תקופת הכהונה, שהוא חריג גם בימים שאינם ימי בחירות, נקבע במכוון בשנת 2018 על ידי הממשלה ה-34, על מנת להגשים את התכלית החשובה של שמירת עצמאות הוועדה כשומרת סף מובהקת, ולנתק את זיקת חבריה מהממשלה. תקופה זו מטבעה מביאה לכך שכל מינוי כובל את ידיה של ממשלה אחת לפחות".
על רקע זה, נכתב בתשובת המדינה, כי "משעה שאין מחלוקת על כך שמינוי יו"ר לוועדה המייעצת בעת הזו הוא הכרחי, בנסיבות המינוי הקונקרטי שנבחן, דווקא היצמדות לנורמות המהותיות שקבעה הממשלה עצמה בשנת 2018 באשר למשך הכהונה של חברי הוועדה המייעצת, היא שעולה בקנה אחד עם הפסיקה ועם אמות המידה שנקבעו בהנחיית היועצת המשפטית לממשלה בנושא מינויים בתקופת בחירות".
לסיום, נכתב: "מבלי להתעלם מהקושי הכרוך במינוי יו"ר לוועדה לכהונה ממושכת בתקופת בחירות, ומבין שתי האפשרויות שהיו על הפרק – מינוי קבוע או מינוי זמני – דרך המינוי שנבחרה היא המגשימה בדרך הנכונה ביותר את התכליות שביסוד החלטת הממשלה ואת אמות המידה שנקבעו בהנחיית היועצת המשפטית לממשלה, ובכל מקרה היא מצויה במתחם הסבירות".
