לפני כשלושה חודשים אירע ביישוב כרמי יוסף מקרה מצער שנגמר במותו של כליל קמחי ז"ל בן ה-32. בולען שנפער בבריכה באופן פתאומי גרם לאירוע הטראגי.
והשבוע זה קרה שוב, אלא שהפעם זה נגמר בנס. בולען נפער בדרך השלום בנתיבי איילון, וגרם לסגירת הכביש לזמן ממושך.
בעקבות שני המקרים, פנינו לד"ר מאיר אבלסון מהמכון הגיאולוגי, וניסינו להבין מהם בולענים, ממה הם נגרמים והאם יש דרך למנוע אותם.
עוד באתר:
בפתח השיחה, ד"ר אבלסון מסביר לי שיש שני סוגים של בולענים: "יש בולען טבעי, ויש בולען שנגרם כתוצאה ממעשה אדם, זה שני דברים שונים לגמרי".
"חשוב להבין" מבהיר הד"ר, "שבולען זה בעצם תוצאה של חלל תחת האדמה, שבשלב מסוים, עמודת הסלע שנמצאת מעליו, קורסת אל תוך החלל".
"ההבדל בין שני הבולענים" ממשיך אבלסון, "זה שבולען טבעי הוא בולען שנפער כתוצאה ממי תהום, שממיסים סלע גיר או סלע מלח, וזה מה שיוצר חלל תחת האדמה, שבשלב כל שהוא עמודת הסלע פשוט קורסת לתוך הבולען. בולען שאינו טבעי הוא בולען שקורה כתוצאה מחלל שאדם ייצר באדמה, בעקבות עבודות או כל דבר אחר, והשאיר אותו פתוח ולא אטם כראוי".
אז מה ההבדל בין הבולען שנפער בכרמי יוסף לבין זה שנפער בתל אביב? אני שואל אותו.
הד"ר מסביר: "בכרמי יוסף זהו אזור שאנו יודעים שיש בו מערות, (שנגרמות מהמסה של האבן ע"י מי תהום) וככל הנראה הייתה מערה כזו תחת הבריכה, וזה מה שגרם לאסון. בתל אביב לא ידוע לנו על מערות, מה שאומר שהבולען נפער כתוצאה מחלל שיוצר בידי אדם".
"בולען שקורה כתוצאה מחלל יכול להיות רחוק ממקום החלל", מבהיר הד"ר. "יכול להיות שהיה חלל במקום רחוק אפילו, וחומרים זרמו מתחת לפני הקרקע אל החלל, וזה מה שיצר חלל במקום מרוחק בכלל. ייתכן מאד שזה מה שקרה בתל אביב, אבל אנחנו לא יודעים את זה בוודאות".
"לאחר שני המקרים האלו, המדינה צריכה לתת את הדעת לבדוק את הנושא במקומות מועדים, ולמנוע סכנות".
אבלסון מוסיף ואומר: "אני עובד בגזרת ים המלח, כשהמדינה בנתה שם כבישים היו צריכים להסיט אותם ממקומות שעלולים להיות מסוכנים".
לסיום אומר ד"ר אבלסון: "בולען שנוצר בידי אדם, זה לא דבר שאפשר לצפות אותו מראש, אדם שיוצר חלל באדמה, צריך לדעת שאם הוא לא אוטם אוטו כראוי זה יכול להוות סיכון".
