טרגדיה ברחובות: הגננת האהובה נפטרה לאחר מחלה

הגב' שירה עקיבא נפטרה בדמי ימיה לאחר מחלה קשה והיא בת 42 בלבד | הותירה תשעה ילדים, שהגדול מביניהם בן 20 והקטנה עלתה רק באחרונה לכיתה א' | האב משמש כמורה בתלמוד התורה 'עץ חיים' בעיר

יונתן

כ"ד בתשרי תשפ"ג, 19/10/22 12:53 עודכן: 30/08/24 16:08

א+

א-

טרגדיה קשה ומצערת במיוחד הכתה ברחובות החרדית, עם פטירתה של הגננת האהובה הגב' שירה עקיבא, בימים שבין יופר הכיפורים לחג הסוכות. מפאת העומס של ערב החג, והעובדה שה'שבעה' הייתה מקוצרת בגלל כניסת החג, העיסוק בנושא נדחק הצידה, אבל כעת, לאחר חג הסוכות, פותחים השכנים והחברים את סגור ליבם ומספרים על הטרגדיה הקשה.

בעלה של הגב' שירה, הרב דרור עקיבא, כמשמש כמורה בתלמוד התורה 'עץ חיים' ברחובות, רעייתו שירה עבדה כגננת וזכתה להערכה רבה בסביבה כולה. הם התגוררו בדירה שכורה וגידלו בשמחה ובנחת את תשעת הילדים שלהם. הגדול בן 20 והקטנה כבת שש.

לחצו כאן כדי לסייע לתשעת היתומים של הגב' שירה עקיבא שנפטרה בדמי ימיה

"לפני שנה הכל התהפך", מספרת אחת החברות. "שירה הרגישה חולשה הולכת וגוברת, היא הלכה להיבדק והתבשרה בבשורה הנוראה. התברר לה שהמחלה הממארת מקננת בגופה, ושעליה לנקוט בפעולות מהירות כדי לדכא אותה. מאז הכל התהפך, הבית שלהם כבר לא נראה אותו הדבר, היא עצמה נכנסה לקדחת של פעילות, מירוץ נגד הזמן, אבל עד מהרה התברר שהטיפולים אינם עוזרים, והמחלה מתקדמת בקצב מהיר מאוד".

החברים מספרים שבמקור הייתה שירה מקריית עקרון הסמוכה לרחובות עיר מגוריה. בת למשפחת עפג'ין. כשהיתה בת 16 היא החליטה לעשות שינוי גדול בחייה, וקיבלה על עצמה עול תורה ומצוות. מאז לא פסקה מלהוסיף ולהתעלות ברוחניות, בעודה מקימה ומבססת את ביתה ואת משפחתה יחד עם בעלה, דרור עקיבא, שגדל בגדרה. יחד הם קבעו את משכנם ברחובות.

לקראת יום הכיפורים האחרון היא שוחררה מהאשפוז במחלה האונקולוגית של בית החולים 'שיבא' בתל השומר, ושבה לביתה, בו שהתה ביום הקדוש יחד עם בעלה וילדיה, כשהם יודעים שימיה ספורים.

אחרי יום הכיפורים התדרדר המצב משמעותית. צוותי הצלה שהוזעקו ניסו לבצע בה החייאה, בעוד ילדיה צופים במתחולל בעיניים דומעות, אבל נגזרה הגזירה והיא השיבה נשמתה ליוצרה.

כאמור, המשפחה ישבה 'שבעה' מקוצרת, בגלל הרגל – חג הסוכות שנכנס וקטע את ימי האבל בעודם באיבם. הם הספיקו לקבל תנחומים רק ביום שישי, במוצאי שבת וביום ראשון – ערב חג הסוכות בו הם קמו מהאבל, ולבשו בגדי חג, כדי לשמוח בשמחת הרגל.

הילדים הגדולים בבית, מחזקים את הקטנים. הם הספיקו לספוג רבות מהחינוך המיוחד שהעניקה להם האם המנוחה. "הקדוש ברוך הוא הכין לנו תוכנית מיוחדת", הם אומרים, "אנחנו לא כמו כל האחרים, אנחנו יתומים, כי זה המצב שבו הקב"ה רצה להציב אותנו".

לאחיהם הקטנים הם מסבירים בקול רועד ובוטח: "אנחנו איבדנו את אמא, אבל קיבלנו במתנה אבא חדש, נוסף על האבא האהוב שלנו. קיבלנו במתנה את הקדוש ברוך הוא שישמש לנו כ'אבי יתומים'… כך אמא היתה רוצה שנסתכל על זה".

השכנים מוסיפים כי המצב הכלכלי בבית הנו בכי רע: "הפרנסה לא היתה מצויה שם בשפע אף פעם", אומר אחד השכנים שמכיר היטב את המשפחה, "השנה האחרונה דרדרה את המשפחה לחובות לא פשוטים, וכעת הם יהיו זקוקים לתמיכה משמעותית כדי לשרוד, ולאפשר לבית להתנהל בצורה בריאה וסבירה".