האם האב חייב להיות אבא והאם חייבת להיות אמא?

פגשתי אותם. זוג הורים בשנות ה30 המאוחרות לחייהם. הם באו להתייעץ לגבי ילדם בן ה9 ובכלל על הורותם.ברגע מסוים בפגישה האם אמרה בנימה של תסכול 'אני האבא בבית והוא (על האב) רכרוכי . כשהילדים רוצים משהו הם הולכים ישר אליו כי יודעים שאני לא ארשה'. האב חייך במבוכה כמתנצל על 'חולשתו' לילדיו.
כשמדברים על הורות ועל יחסי הורים ילדים לרוב מדברים על תפקיד שונה ודיכוטומי בין האם המעניקה והאבא הסמכותי . דמות האם מתקשרת עם הזנה ונתינה, חום ואהבה, קרבה ורכות ודברים טובים נוספים. בעוד שהאב נתפס כדמות יותר מרוחקת, מחנכת לגבולות, אוסרת, מטילה משמעת, יראה ועונש.

האם זה צריך להיות כך? האם אבא צריך לשמש בדמות האב ? האם 'מותר' לאבא להתנהג כמו אמא רכה? האם צריכה להיות חלוקה דיכוטומית כזו שהאבא והאמא ימלאו את תפקידם המסורתי?

בשטח, אנו שומעים הורים רבים כמו אותם זוג הורים שמרגישים שהוחלפו התפקידים ביניהם. כל אחד מרגיש שהוא לא בסדר ויתר על כן שהשני לא בסדר שלא ממלא את תפקידו המסורתי. האשמה העצמית וההאשמה כלפי השני לא מאפשרים להם להיות הורים מיטיבים. כל תפקיד שהם ממלאים טעון ברגשות אשם, בושה, כעס ותסכול מעצמם ומבני זוגם.

עוד באתר:

אחד על אחד

"עוד יהיה פה ראש ממשלה חרדי" וזו הסיבה

קובי ברומר

ה' ישמור

מדאיג: החות'ים מתרגלים פשיטה על יישובים בישראל

יואב צור

מנותק לגמרי

מתקפה חריפה נגד גולדקנופף: מתבייש שאתה מייצג אותנו

סוגרים שבוע

תיעוד אימתני

דרמטי: המטוס מתרסק על הכביש הראשי ומתלקח

אלי יעקובוביץ

האם כל הורה חייב לכופף עצמו ולהתנהג בדמות שמצופה ממנו? לא בהכרח

במהלך הטיפול כל אחד מההורים למד ליהנות מהחלק ההורי שבתוכו שאליו התחבר. האמא שהיתה מחוברת יותר לחינוך ומשמעת בבית , עשתה זאת עם פחות תסכול ולא הרגישה שהיא עושה עבודה של האבא. היא למדה להתחבר רגשית לחלק האבהי שבה. דווקא במצב זה השתחררה מתוכה החרדה ונוצרה בתוכה יותר פניות פנימית להתחבר לחלקים היותר רכים וחמימים שלה מבלי לפחד לאבד שליטה .
האב מנגד הרגיש שהוא קיבל לגיטימציה מעצמו ואחר כך מאשתו לבטא את חלקיו האימהיים ביחסיו עם הילדים. הוא אפשר לעצמו לשמוח ולהיות גאה על היותו הורה שיכול להעניק לילדיו מחומו, מהשפע הרגשי שיש בו, מהחלק האימהי שבו. מצב זה איפשר לו לגשת לחלקים אחרים שפחות התחבר אליהם בתחילה , החלקים האבהיים של משמעת, וחינוך של גבולות .

כך הילדים קיבלו שני הורים , שלמים יותר עם עצמם, עם הנטיות הטבעיות שלהם, ועם העושר ההורי האבהי והאימהי שגלום בכל אחד .

הורים יקרים, הכירו את עצמכם. קבלו את החלקים האמהיים והאבהיים שבכם. בכל אחד יש גם וגם. נסו לבחון מה חוסם אתכם להתחבר לחלק זה או אחר ולמדו להעניק מהטוב שבכם לילדכם.

——————————————————————————————————————

ד"ר רונית לזר, עו"ס קלינית. מטפלת במבוגרים וילדים -טיפול נפשי, זוגי והדרכת הורים. קליניקה באלעד ובירושלים. מרצה במכללה החרדית מבח"ר , חברת סגל האקדמי של אוניברסיטת חיפה
לשאלות ותגובות [email protected] 052-6346334