"קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף" (סוטה ב.)
פרשה זו נקראת בפי כל פרשת השידוכין…
שידוך, זה אולי אחד הדברים הכי קשים והכי לא מובנים ביקום, אדם מכיר אישה שלא ראה אותה מימיו נפגשים כמה פגישות, רואים את מידת ההתאמה ביניהם, בשלל נושאי החיים המגוונים, וכך בוחרים להינשא בשעה טובה ומוצלחת..
עוד באתר:
אליעזר עבד אברהם מקבל מאברהם אבינו תדרוך לפני יציאתו, השבעה, ידיעה שאין לו שום סיכוי להתחבר עם אברהם, כמו שאמר לו: "אין ארור מדבק בברוך"..
ובכל זאת הוא יוצא..
כשמגיע לארם נהרים עיר נחור, מבקש אליעזר מרבקה "מעט מים", כמו שאומרת התורה הקדושה (כד,יז): "וירץ העבד לקראתה ויאמר הגמאיני נא מעט מים מכדך".
ובפסוק אחרי כן (יח) רבקה ממהרת ומורידה כדה, אפילו שהוא היסב או נשען היא עדיין קמה והשקתה אותו מים.
שואל הגאון ר' יחזקאל לוינשטיין זצוק"ל בספרו עבודת יחזקאל – רבקה לא רק שהורידה את הכד, אלא מיהרה לתת לו, ואחרי כן היא רצה אל הבאר לשאוב לעשות לעשרת הגמלים, כמה פעמים רצה לבאר אינו כתוב בתורה, אבל לעשרה גמיל בוודאי הוצרכה לרוץ פעמים רבות.
מכח מה עושים מעשה כזה?
הלא באופן רגיל כאשר מבקשים מאדם בקשה כזו אמורים פשוט להתרגז, כי הלא זה גסות שאין כמותה, הנה עומדת נערה קטנה בת שלוש, ומשקה אנשים גדולים וחזקים, שהרי העבדים מוליכי הגמלים היו איתו, וכי הם לא יכלו לשאוב בעצמם? היא הייתה יכולה לתת להם את הכד והם היו יכולים לשתות בעצמם האם הייתה דרושה השקאה?
אלא מתרץ הרב יסוד ענק לחיים: "אלא שזו היא מעלת החסד. הבעל חסד אינו מרגיש בכבודו וברוב הטורח המונח עליו, הוא מרגיש רק את החסרון והצורך של האדם השני, השני נצרך לדבר מסוים, הוא מביא לו את הדרוש לו. ואדרבה באופן זה יש יותר שכר, כי מהנים את השני עוד יותר, ל"גראבקייט" (גסות) של השני אין לזה יותר עוד שייכות, הוא יכול להיות גס אבל זה לא נוגע אלי, אדרבה מכיון שאין בו שכל ונימוס, יהא לבעל החסד שכר גדול יותר.
כמה פעמים קרה לנו שעזרנו אפילו על חשבון הזמן שלנו מהשני ואת ה"פידבק" לא קיבלנו?
ואז אתה אומר לעצמך: "מה עם מילה טובה, הוא לא יודע לגיד?, הלא אני לא עובד אצל אף אחד"?
תעצור, תעצור, תעצור….
כאן טמונה המהות של חסד, לא תמיד תקבל פידבק, לא תמיד תקבל מילים טובות, זה שהשני לא יודע להגיד, זה לא הופך את הבעיה להיות הבעיה שלך, אתה כלפי בורא עולם, נקי, "יש בזה יותר שכר", כתב הרב..
"אבל אולי אני יפגוש אותו יום למחרת, ואיך אומרים אעיר בעדינות"???
אל תחשוב על המחר כי אתה שוכח את היום…….
אל תשכח מה אתה עושה היום תמיד תחשוב מה יכול לעשות לשני יותר טוב…
בואו ותשמעו מה סיפר לי יהודי אחד:
בקרית גת חי לפני מספר שנים, יהודי צדיק בשם ר' דוד אזולאי זצ"ל, יהודי זה היה מקיים בעצמו תמיד "והצנע לכת עם ה' אלוקיך", זוהר ותהלים היו לחם חוקו, אך ענוותנותו הייתה לשם דבר, ורבים רצו לבקש ממנו ברכה להצלחה תמיד.
באחד מן הימים הגיע ר' דוד לאזכרה שבה הזמינו אותו לבוא ולקרוא איתם בספר הזוהר, לכשסיימו בדיוק קרה דבר לא צפוי, הפסקת חשמל.
"בדיוק אנחנו מסתכלים בחוץ ורואים שהפסקת החשמל היא לא רק כאן בבית אלא כל השכונה!", כך מספר לי אותו יהודי.
"מה קרה"? שאל אותנו ר' דוד שהיה כבר כמעט ולא רואה בעיניו.
"הפסקת חשמל", ענינו.
"הא, לא צריך", נתן שתי דפיקות על השולחן "ויהי אור", ונדלק האור במטבח ובסלון, ויהי לפלא, כי באותם רגעים כל השכונה עדיין עתה נתונה תחת הפסקת החשמל ורק אצלנו בבית האור היה דלוק.
לחשנו על אזנו: "ר' דוד אם הדלקת רק את המטבח והסלון, אולי תדליק לנו כבר את כל הבית"?
"במטבח, אתם צריכים להגיש אוכל לאנשים, ובסלון כולם יושבים, אז עדיף שידלק רק במטבח ובסלון"…
לחשוב על האחר, לא משנה למה כמה ואיך, תמיד להיטיב ללא גבול!
שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים והאהובים!
המאמר נכתב לרפואת והצלחת:
מו"א דוד בן שמחה הי"ו.
מ"א יפה בת זוהרה תחי'.
יונתן בן ספיר רעיה הי"ו
אשתי היקרה – ספיר רעיה בת פאני תחי'.
