הרשתות ניצלו את המצב

בנק ישראל: מחירי החד פעמי עלו ב-70% יותר מדרישת המס

לפי דו"ח בנק ישראל, הרשתות ניצלו את המס על החד"פ כדי לגרוף רווחים על חשבון הציבור והעלאת מחירים מעבר לגובה המס. העלייה בפועל של מחירי הכוסות הייתה גבוהה ב-70% מזו הנגזרת מהטלת המס: עלייה ממוצעת של כ-22 ש"ח לק"ג לעומת עלייה של כ-13 ש"ח הנגזרת מהטלת המס

ישראל רובין

ג' בכסלו תשפ"ג, 27/11/22 09:47 עודכן: 30/08/24 15:47

א+

א-

מדו"ח מיוחד שמפרסם היום (ראשון) בנק ישראל אודות ההשפעה של הטלת המס על מוצרי החד פעמי, מעלה כי רשתות השיווק ניצלו את העלאת המס על מנת לגרוף רווחים על חשבון הציבור והעלאת מחירים מעבר לגובה המס. כך עולה בין היתר, כי העלייה בפועל של מחירי הכוסות הייתה גבוהה ב-70% מזו הנגזרת מהטלת המס.

מדובר בעלייה ממוצעת של כ-22 ש"ח לק"ג לעומת עלייה של כ-13 ש"ח (11 ש"ח בתוספת מע"מ שחל גם על המס), הנגזרת מהטלת המס.

לפי הדו"ח, עליית המחיר מעל ומעבר לחַבוּת המס תומכת באפשרות שהשוק אינו פועל בתחרות משוכללת בגלל מבנה צד ההיצע של השוק או משום שהמידע העומד לרשות הצרכנים אינו מלא.

בבנק ישראל מציינים, כי העלאה עודפת של המחיר לאחר הטלת מיסים דומים היא תופעה מוכרת בעולם. במקרה הנוכחי, נראה שהקושי של הצרכנים לזהות את ההעלאה הנגזרת מהמס – קושי הנובע מכך שהמס נקבע על בסיס המשקל, שאותו קשה לצרכן להעריך – הקל על ההעלאה העודפת של המחיר.

לפי דו"ח הבנק, ההעלאה העודפת של המחירים מצביעה על הצורך לאזן בין הגדרת מס המפשטת את גבייתו ומותאמת להשגת תכליתו, לבין הגדרה המובנת לצרכן. קביעת המס כאחוז מהמחיר לצרכן עשויה להקל על הצרכנים להשוות בינו לבין עליית המחיר בפועל, אך עלולה להציב קשיים אחרים. לחלופין, אפשר ללוות את המס הקצוב בהטלת חובה לסמן על גבי האריזה את משקלה, ואף את גובה המס החל עליה.