בעוד ברצועת עזה נשמר השקט, ובשעה שהסכם אסדת כריש מאפשר המשך שיגרה יחסית ושקטה לאורך גבול לבנון, דווקא גיזרת יהודה ושומרון מאתגרת ונפיצה עד אשר בפיקוד המרכז אומרים שהם לא אופטימיים באשר למציאות שצפויה שם.
נכון. בחודש האחרון יש ירידה משמעותית גם בכמות הפיגועים וגם ברמת ההתראות לפיגועים, אבל השטח נפיץ. אם עד לפני כמה שנים היינו מורגלים בהפרות סדר של אלפי אנשים שהסתכמו בירידה לצמתים ובמקרים מסויימים גם יידוי אבנים הרי שהיום ההפגנות הם קטנות מאד-עד מאה איש אבל אלו חמושים ברובים ובכלי נשק מסוגים שונים ופגיעתם קשה עד מוות.
וזהו אתגר גדול למערכת הביטחון שנערכת לכך עם 66 גדודי מילואים בגרף המילואים לשנת 2023 (רק כהשוואה בשנת 2018 היו רק 10 גדודים כאלו) וזה משפיע. גם על האימונים, גם על החברה וגם על השטח.
עוד באתר:
צריך להבין. הממסד הפלסטינאי חלש, השטח רווי בכלי נשק (חלקם שנגנבו מבסיסי צה"ל) ההסתה וההשראה עושים את שלהם, והתוצאה? ארגוני טרור שרוכבים על הגל.
ניקח לדוגמא את 'גוב האריות' בשכם. זה מעיד על עליה בתעוזה, הרבה פעילות ברשתות החברתיות אבל זה גם פתח לצה"ל לפעול במהירות כנגדם והתוצאה ברורה. חלקם חוסל, חלקם נעצר והיתר הסגירו עצמם.
ביהודה ושומרון פועל משולש האש-כסף שזורם לפעילים, הרבה נשק (זו הסיבה לפעילות המואצת של צהל בגבול ירדן בעיקר) והתחזקות השבטיות. כל אלו גורמים לעליה בטרור וכך כמעט בסיומה של 2022 אנו מונים 281 אירועי טרור לעומת 91 בשנת 2021. רובם היו מוכוונים לעבר הכוחות (239 ו-42 כנגד אזרחים).
ולאן פנינו? בצה"ל כאמור לא אופטימיים אבל נערכים. גם בעוד גדודים של סדיר ומילואים , גם בתפיסות הנשק וגם במערכה על קו התפר שם כבר רואים את התוצאות של ירידה מ-34000 שבחים ביום לפחות מ-400. האם זה ייתן את הפתרון? ימים יגידו.
