לדעת לאהוב: פרשת ויצא \ הרב נהוראי אלביליה

לפני כמה שנים היה לי שיחה עם אחד האברכים כאן בעירנו על עניינים הנוגעים לחינוך ילדים…

אציין שמדובר באברך תלמיד חכם השולט בכמה וכמה נושאים בהלכה ובש"ס, אך בערה בו תשוקה עזה..

למה? אתם שואלים?

הוא שאל אותי שאלה: "מה אתה אומר, נהוראי, מה זה חינוך בעיניך"?

אמרתי: "זו שאלה כבדת משקל, והיא יכולה לעבור לכמה נושאים"…

"למה אתה מתכוון"? שאל/חקר…

"נפש של ילד/ילדה כידוע, היא דבר מאוד עדין ומאוד שברירי, הוא מצפה להשתתפות, חמלה, אהבה, וכל הנושאים שיוכלו לעזור לו לגדול בנפש בריאה בגוף בריא, והגדול מכולם זו אהבה".

"ילד שלא אהוב, ולא מרגיש שאוהבים אותו בצורה אמיתית ולא הצגתית, ומכבדים אותו, עלול לבעוט בהכל, גם בהוריו ל"ע, אז הוא מחפש לצערנו את האהבה והכבוד במקומות אחרים".

"זאת אומרת", אמרתי, "שאהבה לילדים, צריך לדעת איך, אין בה אמנם חוקים אך חובת הידיעה חלה על ההורים".

"אתה צודק"…

וכך נפרדו דרכנו..

למעיינים קצת בפרשת השבוע נלמד ביחד חידוש נפלא בזה הקשור לפרשתנו:

"וישק יעקב לרחל וישא את קולו ויבך" (כט,יא).

מדוע בכה יעקב?

כותב רש"י בפירושו השני בשם ספר הישר וזה לשונו: "לפי שבא בידיים ריקניות, אמר אליעזר עבד אבי אבא היו בידיו נזמים וצמידים ומגדנות, ואני אין בידי כלום, לפי שרדף אליפז בן עשו במצוות אביו אחריו להרגו והשיגו, ולפי שגדל אליפז בחיקו של יצחק, משך ידו, אמר לו מה אעשה לציווי של אבא (עשו) אמר לו יעקב טול מה שבידי והעני חשוב כמת".

שאל הסטייפלר ע"ה את ר' יעקב גלינסקי ע"ה (ר' יעקב אומר ח"ב עמוד רכד',חינוך ילדים) – ראה נא, הרי יצחק היה עמוד היראה, בעל רוח הקודש, נשגב וטהור, אודות מעשיו השפלים של עשו לא ידע, מנעוהו מן השמים לדעת. אבל הלוא את טבעו של אליפז המושחת, ידע גם ידע, והוא מגדלו בחיקו?! מדוע?! מקרבו, מחנכו, בשביל מה? הרי הוא יודע מי יהיה, חוטא בעריותץ הוא יודע גם שיוולד ממנו עמלק שיצר לישראל ויכעיס את בורא עולם, לכאורה אין תקווה לחינוכו. למה אינו מסלקו ומשקיע באחרים, שיצמיחו פירות יותר טובים? 

אבל אעפ"כ הוא לא מתייאש!!!

מדוע? מה הייתה המטרה?

עונה הרב: "לא רק את בנו הציל אלא הציל (יצחק אבינו)  את כל עם ישראל שאלמלי גדל אליפז בחיקו של יצחק, היה הורג את יעקב, ומה היה עולה בגורל עם ישראל? לפי שגדל אליפז בחיקו של יצחק ניצל יעקב אבינו ממוות!!!

ויש ללמוד מכאן מסר מעצים לחיים – החזון איש אמר שמי שמסלק בחור כי הוא ירוד רוחנית, דומה לרופא בבית חולים ששולח חולה מסוכן הביתה, שימות בבית ובית החולים לא יוכתם בכתם מיתתו..

לא ממהרים לסלק בחור, כל עוד יש תקווה! כל עוד הבחור לא מקלקל אחרים – שאז יש לו דין אחר – תחזיקו אותו בישיבה! ראה מה עלה בגורלו של אליפז – במקום רוצח, הפך לשודד! זה התקדמות מבחינתו! עליית מדרגה! אנא אל תשליכו אבן אחר הנופל!

וכך גם בילדינו אנו – הילדים שלנו הם כך כך יהלומים! אבל רק תלטש אותם!, אם יצחק אבינו ע"ה את הנכד שלו קירב ככה בעבותות אהבה, וראו נא מה עלה מכוח אהבה זו, הצלת עם ישראל!

שאתה אוהב את הבן שלך, אתה אוהב גם את הנכדים שלך, שיבואו אחריו ויהיו בני תורה!

בואו ותשמעו מה גרמה תפילה על ילד קטן מאהבה גדולה להקב"ה (ברכי נפשי,עמוד תב'):

"ביום כיפור אחד הרגישו תלמידי הבעל שם טוב שנפשו של רבם עגומה עליו, ועבודת היום שלו לא נעשתה כבימים ימימה, הדבר לקח זמן מה, ולאחר מכן שבה אליו נפשו של הבעל שם טוב, ותפילתו הייתה שוב בדביקות רבה ובהשתוקקות נפלאה אל השם יתברך.

כששאלוהו במוצאי היום לפשר הענין, סיפר להם שבעיצומו של היום הקדוש התעורר קיטרוג גדול בשמים על עם ישראל, ולא ידעתי כיצד אוכל הפעם להסיר את הקטרוג הזה.

אבל לפתע התרחש דבר שעורר רחמי שמים מרובים על עם ישראל.

סנגוריא זו התעוררה על ידי אשה אחת, שבמשך עשרות שנים הייתה עקרה, ובגיל 50 נולד לה בן ראשון.

באמצע תפילת יום הכיפורים הלכה אשה זו לביתה כדי להניק את תינוקה. ויהי כאשר האכילתו, התעוררו בליבה רגשי הודיה עמוקים מאוד להשם יתברך על החסדים והטובות שגמל עימה בלידתו של בן זה.

היא ביקשה להודות לה' על כך, וקמה ואמרה בלב נרגש:

'ריבונו של עולם אתה עשית עמדי חסד כה גדול, במה אוכל להשיב לך טובה תחת טובה, ובמה אודה לך? הרי כל העולם כולו שלך הוא! אלא אברך אותך שכשם שעשית לי קורת רוח מרובה שנתת לי את ילדי זה, כך מידה כנגד מידה אברכך שתהיה לך גם נחת רוח מהילדים שלך—–

דבריה של האשה היולדת יצאו מפיה בתמימות כה רבה, אמר הבעל שם טוב, עד שבשמים נעשה רעש גדול, וגם המקטרגים הפכו לסניגורים עבור בניו של השי"ת, והקטרוג הגדול שהיה על עם ישראל התהפך באחת לשפע של חסד ורחמים.

"זו הייתה הסיבה, סיים הבעש"ט, ל'חולשה' שנפלה עליי ביום הכיפורים, ול'חיזוק' הגדול שקיבלתי בהמשכו של היום".

וזו כוחה הגדול של אהבה פשוטה!

הורים! תזכרו את זה תמיד!

שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים והאהובים!!!

---

המאמר מוקדש השבוע לרפואת והצלחת

מו"ר הגאון הגדול ר' רפאל שמעון בן חביבה בעדני שליט"א

הודיה מרים בת שלומית חיה תחי'.

יונתן בן ספיר רעיה הי"ו.