הסביבה הכלכלית שכולנו התרגלנו אליה בשנים האחרונות, שהתאפיינה ברמות ריבית ואינפלציה נמוכות מאוד, תולדה של המשבר הפיננסי ב- 2008, הגיעה בשנה האחרונה לנקודת מפנה. תמה תקופת הכסף הזול.
מספר גורמים חברו יחד לשינוי הדרמטי שמתרחש בחודשים האחרונים: התעוררות הביקושים בסיומו של משבר הקורונה יחד עם צווארי בקבוק בצד ההיצע, המלחמה באוקראינה ומשבר האנרגיה הביאו לעלייה באינפלציה ולצעדים נמרצים מצד בנקים מרכזיים לבלימת מגמה זו, כאשר הצעד העיקרי הוא העלאה ניכרת של הריבית.
הסקטור המוניציפלי – התחזקות כלכלית לצד חדשנות
עוד באתר:
הרשויות המקומיות מגיעות לתקופה מאתגרת זו לאחר שיפור מתמשך במצבן הפיננסי. הכנסות הרשויות המקומיות, בתקציביהן הרגילים, צמחו בעשור שהסתיים בשנת 2020 בכ- 73%, כאשר במקביל הגירעונות המצטברים של כלל הרשויות, נטו, כולל גירעונות סופיים בתב"רים, ירדו בכ- 21%.
ההתנהלות המקצועית והאחראית של בעלי התפקידים לרוחב הסקטור, מהווה גורם חשוב במגמה ארוכת טווח זו.
את התוצאות של התמורות המשמעותיות בסקטור המקומי ראינו ביכולת העמידה המרשימה של הרשויות המקומיות בתקופת הקורונה, בה הרשויות היוו גורם מרכזי בהתמודדות של המדינה אל מול המשבר. בסיכום שנת 2020, כ- 220 רשויות מקומיות, קרי – כ 85% מהסקטור, סיים את השנה באיזון או עם גרעון שוטף נמוך שאינו עולה על אחוז אחד מהתקציב. בכך הרשויות המקומיות היוו אי של יציבות בתקופת המשבר.
חלופות מימון בתקופה מאתגרת
עליית האינפלציה והריבית צפויות לאתגר את הרשויות, אך דווקא בתקופה כזו קיימת חשיבות להמשיך להסתכל קדימה ולהשקיע בפרויקטים שיעצימו את הרשות בעתיד, תוך הגדלת וגיוון ההכנסות העצמיות, ובכך יחזקו את העצמאות הכלכלית של הרשות.
השקעה בפרויקטים כלכליים ברשות המקומית לא מחייבת בהכרח, בעת הזאת, הקצאה של מקורות מצד הרשות. רמות המינוף הנמוכות של הרוב הגדול של הרשויות המקומיות בישראל, הן בהשוואה לרמות המינוף שהיו לרשויות בעבר והן בהשוואה לרשויות מקומיות במדינות OECD אחרות, מאפשרות קידום פרויקטים כלכליים ברשות המקומית במימון בנקאי מלא.
גישה נוספת לקידום פרויקטים, תוך מזעור המעמסה על תקציב הרשות, היא ע"י יישום מודל של פרויקט התייעלות בשיתוף המגזר הפרטי מסוג EPC (Efficiency Performance Contract), כפי שנעשו בשנים האחרונות בתחום ההתייעלות האנרגטית. ניתן כעת לשקול הרחבת השימוש בשיטה זו לתחומים נוספים, כגון ייעול השימוש של הרשות המקומית במים, טיפול הרשות בפסולת מוצקה ועוד.
מרכנתיל – בנק הבית של הרשויות המקומיות
כעת, כאשר הרשויות המקומיות ניצבות בפני אתגר חדש, התמודדות עם סביבת ריבית ואינפלציה גבוהים, יעמדו לצדן היכולות והניסיון הרב שצברו. ובנוסף, בשונה מסקטורים אחרים במשק, עומד לצד הסקטור בנק מרכנתיל, בנק הבית של הסקטור המוניציפלי בישראל, המהווה גורם ייעודי המלווה את הרשויות המקומיות לאורך שנים באמצעות אגף וסניף מתמחים. היות שהתחום המוניציפלי הוא אחד הנדבכים העיקריים בפעילות מרכנתיל, הבנק שואף לעמוד לצד הרשויות לא רק בתקופות טובות אלא גם בתקופות פחות טובות. ואכן, בתקופת הקורונה, הציע מרכנתיל, בשיתוף מרכז השלטון המקומי, פתרונות בנקאיים המותאמים לאתגרים המיוחדים בפניהם ניצב הסקטור באותה העת.
השתייכות מרכנתיל לקבוצת דיסקונט, מהקבוצות המובילות בבנקאות הישראלית, מביאה איתה יתרונות חשובים, ובהם מגוון פתרונות דיגיטליים, חדשנות פיננסית וגב כלכלי איתן, שמשמעותו עוגן חשוב בתקופה בה אנו נמצאים. ובתקופה הנוכחית, בה הרשויות נדרשות לתכנן את צעדיהן מחדש, כדי להתאימן לסביבה הכלכלית החדשה, הן יכולות להסתייע במגוון היתרונות הללו וכן בניסיון הבנקאי ובכלים הייעודיים שפותחו במרכנתיל לטובת צרכי הסקטור המוניציפלי.
