חתן פרס נובל לנשיאת העליון: "דונו שוב בתיק בן אוליאל"

יוצא להגנת בן אוליאל: חתן פרס נובל – פרופ' ישראל אומן פונה במכתב חריג לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, ומבקש לדון שוב בעניינו של בן אוליאל ושלא לקבל הודאה בעינויים במדינת ישראל. אומן לחיות: "ללא הפיכת ההחלטה ישראל תהיה המדינה היחידה בעולם שרשמית מכשירה עינויים לצורך קבלת הודאה"

אתר קול חי

י"ג בטבת תשפ"ג, 06/01/23 09:04

א+

א-

פרופסור ישראל אומן, חתן פרס נובל לכלכלה, פונה במכתב חריג לנשיאת בית משפט העליון, אסתר חיות, בו הוא נעמד לצידו של עמירם בן אוליאל, ומבקש כי בית משפט העליון ידון בשנית בעניינו של בן אוליאל אשר הורשע ברצח בדומא וזאת בשל כך שהודאתו נגבתה לאחר עינויים ועל כן הודאתו אינה קבילה.

את מכתבו פותח פרופסור אומן "הנני כותב אליך מכיוון שאת היחידה שיכולה לבטל עוול נוראי; אך עוד יותר חשוב, יכולה להציל את ישראל מלהפוך למדינת משטרה. בית המשפט העליון התבקש לדון שוב בתיק של עמירם בן-אוליאל, צעיר יהודי שנידון ליותר משלושה מאסרי עולם בגין רצח שמעולם לא הוכח. הרשעתו התבססה אך ורק על הודאה שנגבתה ממנו בעינויים. הודאתו, כך קבעו בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון, קבילה לראיה. על אף שאיני משפטן, נראה לי כי אין הצדקה לשימוש בעינויים לצורך הוצאת הודאות במדינה דמוקרטית", כותב חתן פרס הנובל.

בהמשך מפנה אומן את הנשיאה חיות להכרזה האוניברסלית בדבר זכויות אדם "מעצרו וחקירתו של בן-אוליאל הפרו את סעיף 5 של ההכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם: "אף אחד לא יהיה נתון לעינויים או ליחס או עונש אכזרי, משפיל או לא אנושי". יתרה מזאת, לא קיימת הצדקה לשימוש בעינויים לצורך הוצאת הודאה בשום מדינה בעולם, דמוקרטית או לא – כל עוד רוצים להגיע לאמת. להודאה שנלקחה בעינויים אין קשר כלשהוא עם האמת. הנאשם מודה מכיוון שאינו יכול לשאת את העינויים, ללא קשר לשאלה האם ביצע את הפשע אם לאו. אכן, זו מטרת העינויים – להוציא הודעה מהנאשם, ויהי מה", קובע פרופסור אומן.

עוד ציין הפרופסור כי בתי המשפט בחרו שלא להתייחס לנושא העינויים ולתוקפם כראיה מרכזית בהרשעתו של בן אוליאל: "אם לא מעוניינים באמת, אלא פשוט רוצים הרשעה, אזי עינויים הם אכן הדרך המושלמת להגיע למטרה. כילדים, למדנו שכך עשו "צדק" בימי הביניים החשוכים ביותר. קשה להאמין שכך עושים גם במדינת ישראל ה"נאורה" במאה העשרים ואחד. קשה לתפוס שבהחלטתו מתאריך 1 בספטמבר 2022, סירב בית המשפט העליון להתייחס לנושא העינויים. שלושת השופטים סירבו גם להתייחס לשאלה האם יש לקבל כראיה את ההודאות שהוצאו מבן אוליאל בעינויים, הם קבעו כי "אין ספק שזה היה הוא שביצע את המעשה הנורא הזה", בלי שום ראיה של ממש", קבל אומן.

בסיום מכתבו פונה אומן לחיות ומבקש ממנה כי תאפשר קיום דיון נוסף בתיק ובכך תמנע את הפיכתה של מדינת ישראל למדינת משטרה: "ההגנה הגישה בקשה שהרכב מורחב של שופטי עליון יעיין בערעורו של בן אוליאל. יש לך כאן הזדמנות להפוך את ההחלטה האומללה מחודש ספטמבר ולאשר מחדש את הצורך להגן על זכויות האדם ולחתור לאמת. התורה קוראת לשופטים לא לחשוש – בין אם מנאשמים חזקים ובין אם משליטים – בעשיית צדק. ללא הפיכת ההחלטה, ישראל תהיה המדינה היחידה בעולם שרשמית מכשירה עינויים לצורך קבלת הודאה. כבוד הנשיאה, יש בכוחך למנוע את התדרדרותנו למדינת משטרה. יש להבהיר לשב"כ, למשטרה ולפרקליטות שיצטרכו לחקור ולאסוף ראיות – ולא לענות עצורים כדי להוציא הודאות", חתם אומן.

נזכיר כי בימים אלו צפוי בימ"ש העליון לתת החלטה בבקשתו של בן אוליאל לדיון נוסף, בהרכב מורחב, בשאלת קבילות הודאות אשר נגבו בעינויים. את הבקשה הגישו עו"ד אביגדור פלדמן ועו"ד יהושע רזניק "במרכז פסק הדין עולה השאלה הרודפת את המשפט הישראלי שנים רבות: סמכותו של שב"כ להשתמש בחקירות אלימות, מענות ומכאיבות, כדי לחלץ מידע מהנחקרים החשודים בעבירות חמורות נגד בטחון המדינה", נכתב בבקשה.