נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות תקפה הערב (חמישי) בחריפות את הרפורמה המשפטית של השר לוין וכינתה אותה "תכנית לריסוק מערכת המשפט".
"לפני ימים אחדים הציג שר המשפטים החדש תכנית בזק לשינויים מרחיקי-לכת במערכת המשפט. למעשה מדובר במתקפה שלוחת-רסן על מערכת המשפט, משל הייתה אויב שיש להסתער עליו ולהכניעו. זו תכנית לריסוק מערכת המשפט. היא מיועדת להנחית מכה אנושה על עצמאותה ואי-תלותה של הרשות השופטת ולהפוך אותה לרשות שותקת. מסקנה זו עולה הן מן הדרך שבה בחר השר להציג את תכניתו והן מתוכנה וממהותה", אמרה חיות.
"העצמאות ואי-התלות השיפוטית הן נשמת אפו של בית המשפט, ובלעדיהן לא יוכלו שופטי ישראל למלא את תפקידם כמשרתי הציבור ונאמניו", הוסיפה נשיאת בית המשפט העליון. "ככל שתוכנית השינויים שהוצגה תתממש, תיזכר שנת ה-75 כשנה שבה נפגעה זהותה הדמוקרטית של המדינה פגיעה אנושה".
עוד באתר:
"'שלטון הרוב" הוא עיקרון יסוד העומד בבסיס המשטר הדמוקרטי – אך הדמוקרטיה אינה רק שלטון הרוב", הדגישה. "כל הטוען כי הרוב שבחר את נציגיו לכנסת, נתן להם בכך "צ'ק פתוח" לעשות כל העולה על רוחם, נושא את שם הדמוקרטיה לשווא. בית משפט עצמאי ובלתי-תלוי הוא אחת הערובות החשובות לחופש הפרט, לכך ששלטון הרוב לא יהפוך לעריצות הרוב".
"תכנית השינויים של השר מבקשת ליטול מידי השופטים את הכלים המשפטיים המשמשים אותם להגנה על זכויות הפרט ועל שלטון החוק.
"פסקת ההתגברות המתוכננת נותנת הכְשר לכנסת, בתמיכת הממשלה, לחוקק באין מפריע חוקים שיפגעו בזכויות אלה. מדובר בהתגברות על זכויות האדם של כל פרט ופרט בחברה הישראלית.
"אם אין מקום להחלטה ערכית של השופט בעניין סבירות ההחלטה השלטונית, השלב הבא – על פי אותו היגיון – הוא אולי כי אין לשופט כל יתרון מקצועי לקבוע גם מהו "ספק סביר" לצורך זיכוי של נאשם בפלילים…
"לאורך השנים הוכיח בית המשפט שהוא אכן נוהג בריסון ובאחריות ואינו עושה שימוש שלא לצורך בכלים אלה. מימושם של השינויים שפורטו בתוכנית – הוא זה שיפר את האיזון העדין ביניהן הפרה חמורה ומסוכנת. בית המשפט נמנע מלהמיר את שיקול דעת הרשות בשיקול דעתו שלו.
"הכלים המשפטיים שאותם מבקשת תכנית השינויים לבטל, ישללו מבית המשפט את יכולתו לקיים ביקורת שיפוטית אפקטיבית, מדובר בשלילת כלים משפטיים השייכים לציבור, שקיימים עבוּר הציבור, ושמופעלים על-ידי בית המשפט לטובת הציבור.
"מי שאומר לכם "לא עוד פסילת חוקים", מתכוון בעצם: "לא עוד איסור על מעצר חיילים לימים ארוכים מבלי להביאם בפני שופט" ו"לא עוד הגנה על זכאות של מחזיקי רכב לקבל גמלת הבטחת הכנסה".
מי שאומר לכם "לא עוד פסילת החלטות בלתי-סבירוֹת באופן קיצוני", מתכוון: "לא עוד איסור על ניתוק חשמל לאזרחים בעלי קשיים כלכליים או רפואיים", "לא עוד מיגון מלא לכל מוסדות החינוך בעוטף עזה", "לא עוד ביטול הגבלות מחמירות על חופש הביטוי הפוליטי בעיתונים ובהפגנות", "לא עוד הגנה על זכותם של ילדים בעלי צרכים מיוחדים לקבל חינוך מיוחד חינם, גם כאשר שולבו במסגרות החינוך הרגיל".
"אם החלטות השלטון יהיו סוף פסוק ובית המשפט יהיה נטול כלים למילוי תפקידו – לא ניתן יהיה להבטיח הגנה על זכויות"
"צבר היוזמות כולל גם שינוי מבני עמוק בהרכב הוועדה לבחירת שופטים ובמתכונת עבודתה. הטענות חסרות-היסוד המועלות כנגד השיטה הקיימת לבחירת שופטים, נועדו לכסות על הסיבה האמיתית –הרצון להביא לפוליטיזציה מוחלטת של מינוי השופטים בישראל, בדרך של הקמת ועדה לבחירת שופטים אשר בה יהיה לפוליטיקאים רוב אוטומטי.
"הבעיה המרכזית הייתה ונותרה בעיית העומס הרב המוטל על בתי המשפט בישראל. זוהי הסוגיה האמיתית שהציבור בישראל משווע לפתרונה.
"הרשות השופטת בישראל מקיימת כיום ביקורת שיפוטית אפקטיבית ואחראית על פעולות הממשלה והכנסת, ובעשותה כן היא ממלאת תפקיד חשוב במערך האיזונים והבלמים בין הרשויות.
"האחריות לשמירה על שלטון החוק ולהגנה אפקטיבית על זכויות הפרט בישראל, אינה מוטלת על כתפי הרשות השופטת בלבד. הרשויות האחרות נדרשות אף הן לעמוד במשימה הלאומית החשובה הזו.
"תכניתו של שר המשפטים החדש איננה תוכנית לתיקון מערכת המשפט – היא תוכנית לריסוקה. היא תפגע פגיעה אנושה בעצמאות ובאי-התלות של השופטים, וביכולתם למלא נאמנה את תפקידם כמשרתי ציבור. אדוני השר – לא זו הדרך".
