בתחילת השבוע התקשר אלי מאיר.
מאיר הוא ידיד ותיק ,מאותם אלו ששומרים על קשר.
הוא סיפר לי סיפור מדהים.
אתמול בערב כסיימתי לכתוב את מה שתכף תקראו (כך אני מקוה), התקשרתי אליו והודיתי לו על הסיפור שנתן לי את ההשראה לקו המחשבה.
(את הסיפור שמרתי לסוף)
בפרשת השבוע אנחנו מוצאים שלושה אותות שנותן הקב"ה למשה בעקבות שאלתו של משה :
"ויען משה ויאמר והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקלי כי יאמרו לא נראה אליך ה' ".
האות הראשון הוא :
"ויאמר אליו ה' מה זה בידך ויאמר מטה,ויאמר השליכהו ארצה ויהי לנחש וינס משה מפניו,ויאמר ה' אל משה שלח ידך ואחז בזנבו וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו".
עוד באתר:
המטה הופך לנחש ושוב חוזר להיות מטה.
מופת דומה אנחנו מוצאים בפרשת "וארא" כאשר נשלחים משה ואהרון אל פרעה :
" ..ואמרת אל אהרן קח את מטך והשלך לפני פרעה יהי לתנין".
אבל כשמתבוננים על שני המופתים ניתן לראות שני הבדלים בולטים.
הבדל ראשון : במופת הראשון אצל משה נאמר "וינס משה מפניו" – משה נס מפני המטה שנהפך לנחש.
ואילו במופת השני אצל פרעה לא מוזכר שמשה ואהרון נסו מפני התנין.
הבדל שני : במופת הראשון כדי שהנחש יחזור להיות מטה אומר הקב"ה למשה שלח ידך ואחז בזנבו,
ואילו במופת השני אצל פרעה לא מוזכרת אמירה שכזו.
השאלה היא מה הסיבה להבדלים בין המקרים שנראים דומים במהותם ??
כדי לענות על השאלה אבקש לשאול שאלה על דברי משה לקב"ה כפי שמסופר בתורה :
"ויען משה ויאמר והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקלי כי יאמרו לא נראה אליך ה' ".
בתחילה, לפני שאלתו של משה, מצוה אותו הקב"ה ללכת אל בני ישראל ולומר להם :
"אהיה שלחני אליכם".
בהמשך דבריו מגלה הקב"ה למשה כי,
"ושמעו לקלך..", וכפי שמסביר רש"י :
'מכיון שתאמר להם לשון זה מיד ישמעו לקולך'.
משה רבינו שומע מפי הקב"ה כי כאשר יבשר לבני ישראל את בשורת הגאולה, בני ישראל ישמעו ויאמינו לו.
א"כ כיצד נסביר את שאלתו של משה,
"ויען משה ויאמר והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקלי כי יאמרו לא נראה אליך ה' ".
הרי רק מספר פסוקים קודם, הקב"ה אומר למשה שבני ישראל ישמעו לקולו,
א"כ מה פשר פנייתו של משה אל הקב"ה בשאלה "…ולא ישמעו לקלי.." ??
הסבר לשאלה זו מצאתי בדברי ה'שפת אמת'.
בעל ה'שפת אמת' מבאר ששאלתו של משה רבינו לא כוונה כנגד גלות מצרים.
על גלות מצרים נאמר לו במפורש מפי הקב"ה שבני ישראל יאמינו לו.
רק שמשה רבינו יודע שגלות מצרים היא שורש לכל הגלויות, וגאולת מצרים היא המפתח של ישראל בכל הצרות שבעולם.
מכיון שכך, רוצה משה רבינו לוודא שגם כאשר יגיעו זמנים שבהם יהיו ישראל מחוסרין אמונה,
וכפי דבריו:
'כמו בגלותינו עתה שמחוסרין באמונה' ,
גם אז תהיה לנו דרך להיוושע מהצרות.
משה רבינו מבקש מהקב"ה שאף בדורות שבהם יהיה חוסר באמונה,גם אז תתרחש הגאולה.
לפי דברי ה'שפת אמת' מה ששואל משה אינו מתייחס לגאולת מצרים אלא לזמנים אחרים,
וכך גם האותות שמראה לו הקב"ה ענינם הוא לאותם זמנים אחרים.
אם כך, כעת נוכל ליישב את מה שהקשנו בתחילה, מה פשר ההבדלים בין הפיכת המטה לנחש לבין הפיכת המטה לתנין בפני פרעה.
שאלתו של משה מתייחסת לזמנים אחרים,וגם האות שהראה לו הקב"ה שייך לאותם זמנים אחרים
משה רבינו שואל :
"ויען משה ויאמר והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקלי.. ".
מה יעשו ישראל במצבים החשוכים,
מה יעשה האדם בזמנים,במצבים שבהם אמונה ובטחון הם מצרך מבוקש ולא תמיד זמין ?
כיצד אז נוכל למצוא את דרכנו באפילה ?
ועל כך עונה לו הקב"ה במטה שנהפך לנחש.
יהיו אכן זמנים "מחוסרין אמונה".
"השליכהו ארצה" – המטה שמסמל את ההשענות,את כח האמונה והבטחון בבורא עולם, יהיה מושלך.
יהיו זמנים שבהם החשיכה-ההסתר פנים יגבר כך שהאדם לא ימצא בקרבו את האמונה,
הוא לא יאמין שדברים יכולים להשתנות…
הוא ירגיש לעיתים מיואש וחסר תקוה.
"ויהי לנחש "- הנחש מסמל את אותה חשיכה.
"וינס משה"- לעיתים יהיו תחושות של חרדה ופחד מאותה חשיכה, מאותו מצב של הסתר פנים,
לעיתים נמצא את עצמנו במנוסה – מסתובבים במעגלים של חוסר תקוה וייאוש,
העצה היא ,
"שלח ידך ואחז בזנבו" – תמצא את נקודת האור הקטנה ביותר.
תשען אפילו על שברירי תקוה ואמונה- "בזנבו".
אל תוותר על אותם נקודות אור ותקווה,אפילו הן זעירות.
תאחוז בהם…
"ויהי למטה בכפו"- מאותם נקודות זעירות של אור , אם רק תאחוז בהם,יצמיח בורא עולם את הישועה.
טוב…עכשיו לסיפור של מאיר.
אצלי בבית , כך הוא התחיל, כמו שאתה יודע אני מגדל חתול.
אחד מהילדים מצא אותו כשהוא היה גור קטן ומאז הוא אצלי.
החתול הזה ממש מפונק.
הוא לא אוכל כלום חוץ מטונה סטארקיסט במים.
לזה הוא התרגל וככה זה.
כל שבוע, כך ממשיך מאיר ומספר, אני קונה לו קופסאות שימורים של טונה כדי שיהיה לו מה לאכול.
לפני תקופה, כך הוא המשיך, התרגשה עלי צרה.
קיבלתי מכתב מרשות המיסים שבו נכתב שמבדיקה שערכו עלה שאני חייב סכום כסף גבוה מאוד, ממש גבוה.
הייתי בטוח שמדובר בטעות
אבל אחרי כמה שיחות טלפון הבנתי שאני בצרות.
כתבתי מכתבים, שלחתי מסמכים אבל כלום לא עזר..
הם טענו שמפאת הזמן שחלף הפסדתי גם את מועדי הערעור ולכך עלי לשלם.
את מי לא הפעלתי ולמי לא פניתי,
עו"ד, עסקנים, חברי כנסת
התפללתי, נתתי צדקה, קיבלתי על עצמי קבלות,
אבל כלום, פשוט כלום.
לא נעים לי לומר, הוא המשיך לספר, אבל ככל שהזמן חלף והלחץ רק התגבר ,התחלתי לכעוס על הקב"ה.
למה הוא לא עוזר לי ? למה הוא לא שומע לי ?
הרגשתי מיואש וחסר תקוה.
עכשיו תקשיב למה שקרה אתמול בבוקר.
אתמול בבוקר כשקמתי הייתי חסר סבלנות מכל המצב.
החתול שהיה רעב הסתובב לידי וילל, הוא חיכה לטונה שלו.
אני שהייתי חסר סבלנות וכועס, הסתכלתי עליו ואמרתי
זהו !! נגמר !! מהיום אין יותר טונה.
לך תאכל ברחוב כמו כל החברים שלך.
אתה רוצה דוקא טונה ??
אז תבקש מהקב"ה שיביא לך, אני לא חייב לך כלום.
החתול המשיך לילל ואני המשכתי בעיסוקים של הבוקר.
נכנסתי למטבח כדי להכין את הסנדויצים לילדים.
אחד מהם ביקש שאשים לו טונה בלחם.
ניגשתי לארון והורדתי קופסת טונה בשמן.
פתחתי אותה והתחלתי לשים על הלחם.
פתאום, כך הוא מספר לי, הרחתי ריח מוזר.
הסתכלתי…ולא תאמין מה קרה…
מסתבר שבטעות הורדתי מהארון קופסת טונה במים במקום טונה בשמן.
אף אחד אצלי בבית לא "נוגע" בטונה במים.
רק החתול.
לא היתה לי ברירה ונתתי לחתול את הטונה.
אתה מבין ?? הוא המשיך,
שלחתי את החתול לבקש את הטונה שלו מבורא עולם,
לא עברו ארבע דקות ובורא עולם שלח לו את האוכל שלו, בדיוק מה שהוא רוצה.
אותו הרגע, כך הוא המשיך, נצנץ לי כמו הבהוב בחשיכה.
חשבתי…, אם בורא עולם שומע לחתול,
אין לו כל בעיה לשמוע גם אותי.
הרי שלחתי את החתול לבורא עולם , ותוך ארבע דקות הוא שלח לו את הטונה שהוא אוהב.
קיבלתי על עצמי להתחזק בבטחון בבורא עולם.
ועכשיו, כך הוא המשיך, בוא תקשיב לחלק הבלתי יאומן.
היום בשעות הבוקר,24 שעות לאחר "תפילת החתול" , קיבלתי טלפון מרשות המיסים,
התשלום הראשוני שנדרשתי לשלם הופחת ברובו !!!
אני נשארתי בלי מילים, מה אתם אומרים ??
להערות והארות אשמח גם במייל
[email protected]
