נחשפו כתבי יד עתיקים ונדירים מגדולי הדורות הקודמים

בית המכירות יודאיקה בבני ברק מציע ביום שלישי הקרוב בשעה 19.00 למכירה פריטים מרתקים ובהם כתבי יד לא ידועים מגדולי רבותינו.

כך למשל, אוטוגרף בכתב ידו של הגאון רבי שלמה איגר בנו ומדפיס ספריו של מרנא רבי עקיבא איגר – שונה מהנדפס. זהו אוטוגרף חידושים בכתב צפוף וברור, של הגאון רבי שלמה איגר עם תיקונים והוספות [בעיקר בגליון הימני של המעמוד] חידושים אלו נדפסו בשו"ת רבי עקיבא איגר [מהדו"ק סימן ק"ע] ופותח במילים על קושיא הנ"ל תשובת בני הגאון נ"י [הלא הוא רבי שלמה כותב הדף].

נוסח התשובה שונה מהנדפס ומסתבר שרבי שלמה איגר ניסח אותה שוב ושוב, בכתב היד נמצא כנראה חלק מנוסח מוקדם מזה שנדפס.

הגאון רבי שלמה איגר – (תקמ"ו-תרי"ב), מגדולי גאוני דורו, בנו השני של רבי עקיבא איגר וגיסו של החתם סופר. היה מגאוני ועשירי וורשא, ולאחר שהתרושש במרד הפולני בשנת 1831 (בו תמך יחד עם גאוני פולין רבי חיים דוידזון ורבי בעריש מייזליש), התמנה בשנת תקצ"א לרבנות קאליש. בשנת ת"ר עלה על מקום אביו ברבנות פוזנא (פוזן). ערך והוציא לאור את תשובות וחידושי אביו, בהם הדפיס מעט מחידושיו. מלבד זאת נדפסו ממנו הספרים "גליון מהרש"א" על הש"ס ושו"ע. ספר שו"ת רבי שלמה איגר, שנדפס ע"י מוסד הרב קוק (ירושלים, תשמ"ג-תשמ"ה) ו"ספר העיקרים – ביאורים בעקרי ההלכות" (ירושלים, תשנ"א-תשנ"ו).

בנוסף ישנם גם שני עמודים חידושים בעצם כתב יד קדשו של המהר"ם שיק העתקה שהעתיק מחידושי רבו מרנא החתם סופר על מסכת נדרים [פרשבורג שנות תקפ"ד – תקפ"ז?]. אלו חידושים על מסכת קידושין ונדרים בכתב יד קדשו של הגאון רבי משה שיק אב"ד חוסט בעל מהר"ם שיק. החידושים שבכתב היד שמוצע למכירה נדפסו בחידושי החתם סופר על מסכת קידושין [ה' ע"ב] ובשו"ת חת"ס אהע"ז [סי' פ'] ובחידושי החתם סופר על מסכת נדרים [ו' ע"ב].

בנוסח שנחשף כעת ישנם שינויים מהנוסח הנדפס.

הדף שנחשף נעתק באחת משנות תקפ"ד – תקפ"ז מכיון והמהר"ם שיק למד בישיבת פרשבורג עד לנישואיו בשנת תקפ"ז.
הגאון הצדיק מהר"ם שיק (תקס"ז-תרל"ט) גדול תלמידי החתם סופר, אשר היה מכנהו בחיבה “מיינער ארון ספרים", ממשיך דרכו בדרך הלימוד ובהנהגת הדור בהונגריה, אב"ד ירגין וחוסט וראש הישיבה שם, העמיד תלמידים רבים גדולי עולם, ולאור פסקיו ותשובותיו הלכו חכמי הונגריה.

'מעולם לא טעם טעם חטא, וקדושתו מנעוריו עד פטירתו, לא יאמן כי יסופר מקדושתו ופרישותו והתמדתו יום ולילה ובעל חתם סופר הפליג בשבחיו ואמר לא אוכל לחדש שום דבר נגדו כי הכל יודע, והיה בענוותנותו ממש כדמות רבי עקיבא איגר (תלמידו רבי זלמן שפיצר חתן החת"ס בהספדו עליו, תקון שלמה עמ' קד-קו), לאחר פטירתו ספדו לו "ממשה (החת"ס) עד משה (המהר"ם שיק) לא קם כמשה". ספריו – שו"ת וחידושי המהר"ם שיק מפארים את כותל המזרח של הספרות התורנית שבכל הזמנים.

פריט נוסף הוא קונטרס מקודש בכתי"ק של הגאון המקובל רבי יעקב חיים סופר בעל "כף החיים" דרשות על פרשת וישב. סגולה לפרנסה ולשמירה! 18 עמודים – בעצם כתב יד קודשו של הגאון, המקובל האלקי בעל כף החיים – הגאון רבי יעקב חיים סופר, חידושים על פרשת וישב, מספרו 'ישמח ישראל' על התורה. כולל מחיקות והוספות – תוכן רב!

כתב היד הינו אוטוגרף של הספר 'ישמח ישראל' – ספרו של בעל ה'כף החיים' על סדר פרשיות התורה. מעיון בכתב היד ניתן לראות כי ה"כף החיים" כתב את חידושיו על כל אחת מפרשיות התורה – כקונטרס נפרד בפני עצמו, כנראה לצורך דרשות השבת המפורסמות שלו בבגדד. לפנינו הקונטרס על פרשת וישב. החידושים שנחשפו נדפסו בכרך שני של ספרו "ישמח ישראל". חידושי התורה שנחשפו על פרשת וישב מלאי מוסר ואמונה: "שכל עניני העולם הזה הבל והעיקר הוא כל מה שעושה לזכות בו לחיי העולם הבא עולם הקיים לעד" – כלשונו הזהב בכתב היד.

בהקדמה לספר ישמח ישראל כותבים נכדי המחבר אודות שני המהדורות של כתב היד שכתב ה'כף החיים', ואת ההשתלשלות הפלאית של כתב היד שנעלם למשך שנים רבות ואז התגלגל בחזרה לידיהם בדרך מופלאה.

מלבד ערכו ההיסטורי והמקודש של כתב היד כאוטוגרף ספרו וכתב יד קדשו של אחד מגדולי פוסקי ומקובלי המזרח, הרי שערכו הסגולי של כתב היד שנחשף רב לאין שיעור. כידוע כתבי ידם של גדולי הדורות מכל העדות החוגים שימשו ועדיין משמשים בכל תפוצות ישראל כקמיעות בדוקים ומנוסים לשמירה ולהצלחה, בפרט כאשר תוכן כתב היד עוסק באותו עניין הנצרך לקמיע: שמירה, רפואה או פרנסה וכן על זה הדרך.

חכם הרזים רבי יעקב חיים סופר – (תרכ"ז – תרצ"ט) מגדולי דורו, פוסק הלכה ומקובל. נולד בבגדאד ונסמך להוראה על ידי ראש גולת בבל בעל ה'בן איש חי'. מחבר סדרת ספרי ההלכה הנודעים "כף החיים", נולד בבגדאד לרב יצחק ברוך ממשפחת "מוסה" ולאסתר. למד מאביו תורה וכתיבת סת"ם. נתחנך בישיבת "מדרש בית זלכה" בראשות הרב חכם עבדאללה סומך, ולמד בין היתר אצל רבי אלישע דנגור. הושפע בלימוד תורה וקבלה מהגאון הקדוש רבי יוסף חיים – ה"בן איש חי", והוסמך על-ידו למו"צ. לפרנסתו עבד כסופר סת"ם, ומכאן שם משפחתו "סופר". בראש חודש אייר תרס"ד (1904) עלה לארץ ישראל עם חבריו הרבנים יחזקאל עזרא רחמים וצדקה חוצין. גר בשכונת בית ישראל בירושלים ולמד בישיבת המקובלים בית אל.

בשנת תרס"ט הקים עם רבנים יוצאי בגדד את בית הכנסת "שושנים לדוד" שבו דרש בשבתות וימים טובים. למד וחיבר את ספריו בעליית בית הכנסת (כיום היא עזרת נשים). מאוחר יותר הצטרף ללומדי הקבלה בישיבת רחובות הנהר, שם היה תלמיד חבר לרב חיים שאול הכהן דוויק. רוב ימיו עסק בכתיבת חיבורו הגדול 'כף החיים' שהיה לאבן יסוד בספרות ההלכה, הדומה במהותו ל'משנה הברורה' האשכנזי, אך הוא משלב בתוכו גם את הפן הקבלי מתוך כתבי האר"י. נפטר ביום שבת, ט' סיוון תרצ"ט (1939). נקבר בחלקת החסידים לעדת הבבלים שבהר הזיתים.