המונים עלו משעות הלילה והבוקר לציונו הקדוש של הרה"ק רבי ישראל דוב בער בן ר' יוסף בעל ה"שארית ישראל" הטמון בעיירה וולעדניק שבאוקראינה לרגל יומא דהילולא (כ"א בטבת), אגודת 'אהלי צדיקים' בראשות הרה"ח ר' ישראל מאיר גבאי הפעילה במקום 'הכנסת אורחים' להמונים.
בארגון 'הצלה – אוקראינה' העניקו טיפול רפואי למספר נפגעים באורח קל כתוצאה מהחלקה על השלגים ובעיות בדרכי הנשימה.
מתולדותיו
רבי ישראל דב בער – בעל השארית ישראל מוולדניק, המכונה בשם 'הצדיק מוולדניק', נולד בשנת תקמ"ט, לאביו רבי יוסף מקאטעלנע.
עוד באתר:
חייו:
רבנו התייתם בגיל צעיר מאד אך אם כל זאת לא נפל ברוחו ועוד בילדותו התפרסם כ"העילוי מקאטעלנע" שנים לאחר מכן העיד רבנו, ואמר: כי תפילותיה ומסירותה של אימו, הם שזיכו אותה בבן כמותו.
רבנו היה מבחירי תלמידיו של רבי מרדכי המגיד מטשרנוביל. אך נהג לפקוד גם את ביתם של רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי אהרן מזיטומיר.
גדלותו:
רבנו ניחן בעין בוחנת וחודרת לב וכליות וכפי שהתבטא פעם אחת בעצמו: "כשעוברת בהמה ליד חלון ביתנו, יכולים אנו להכיר עליה ולהבחין בכל המעשים שעשה בעל הבהמה מיום לידתו ועד עצם היום הזה".
פועל ישועות:
רבנו ישב על תלמודו ונחבא אל הכלים, פירסומו כפועל ישועות החל כאשר פעם אחת שלח אליו ה"צמח צדק" מליובאויטש אישה עגונה שבעלה נטשה מזה כמה שנים ולא נודע אנה בא. בתחילה מאן רבנו לשמוע אודות המקרה, אך כשסיפרה לו האישה כי ה"צמח צדק" שלח אותה אליו אמר: "אם כן, אם הצער גדול כל כך, בואי ואראך היכן הוא בעלך". הוא קם מכסאו אל החלון ואמר לה: "ראי, בעלך עומד על התורן שבספינה בעיר ליבוי ועובד שם". העגונה ניגשה אל החלון והביטה, אבל לא ראתה דבר והחלה לבכות. אז אמר לה רבנו: "סעי לליבוי ושם תמצאי את בעלך" ואכן כך היה. מאז והלאה נתפרסם שמו ל"בעל מופת" ופועל ישועות.
העליה לקברו:
כשם שהיה רבנו בחייו מקור ישועה לפונים אליו, כך המשיך גם אחר הסתלקותו להושיע את הפוקדים את קברו, כמובא באריכות בספר "סיפורי נפלאות". ענינו הגדול שעסק בו בחייו וגם דיבר עליו כמעט בכל פרק מספרו "שארית ישראל" היה ענין התשובה. רבים התקרבו על ידו לעבודת ה', ובדבריו היה מוצא טעם לחיזוק ותקווה אפילו לגרועים ולשפלים שבחוטאים.
צוואה והבטחה:
בצוואתו הבטיח שכל מי שיפקוד את קיברו, תפילותיו לא ישובו ריקם, ומענינת ביותר התוספת המקובלת שנמסרה איש מפי איש: "אפילו אם לא יוכלו לגשת לקבר, יחזיקו בידית הדלת ויזכו להיוושע". (סיפורי נפלאות מהרב הקדוש "שארית ישראל" עמ' קמ"ה)
בספר "קול בדממה נשמע", מספרת המחברת כיצד היא ובת דודתה היו פוקדות את הקבר פעמיים בשנה, בכ"א בטבת ובערב ראש חודש אלול, והיא מוסיפה לספר כמה אירועים שהייתה עדה להם, כך שאין לפקפק באמיתותם.
(התולדות באדיבות באהלי צדיקים, התמונות: חדשות 24)
