יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן הכניס תיקונים לטיוטת נוסח חוק יסוד השפיטה בעקבות הערות שהועלו בדיונים בוועדה. על פי התיקונים, השופטים שיהיו חברים בוועדה לבחירת שופטים ימונו לשלוש שנים ומוצע שאלו יהיו שופטים שפרשו.
בנוסף, הוועדה תוכל להתכנס גם במינימום של חמישה חברים. הסעיף האחרון קובע כי יהיה מנגנון שימוע בפני הוועדה למועמדים לבית המשפט העליון.
אתמול מסרה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה לשר המשפטים כי היא מתנגדת לשינויי החקיקה בנושאים המשפטיים, כפי שהם מוצעים כעת. בנוסף, הבהירה מיארה לנתניהו כי הוא מנוע מלעסוק בנושאים המשפטיים, בשל המשפט המתנהל נגדו.
עוד באתר:
לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, כל אחד מההסדרים המוצעים ובוודאי הצטברותם, יובילו לפגיעה קשה במארג הבלמים והאיזונים בין הרשויות. כל אחד מההסדרים המוצעים מעלה קשיים מהותיים, היורדים לשורש עקרון הפרדת הרשויות, העצמאות השיפוטית והמקצועיות של הרשות השופטת, ההגנה על זכויות הפרט, שלטון החוק והשמירה על המינהל התקין. "קבלת ההסדר המוצע תוביל למבנה משטרי שבו לרשות המבצעת והמחוקקת סמכות רחבה ולמעשה בלתי מוגבלת, שאין בו מענה מובנה לחשש אפשרי מפני שימוש לרעה בחקיקה או בחקיקת יסוד לצורך עקיפת הביקורת השיפוטית, או לפגיעה במאפייניה הגרעיניים של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית".
היועצת המשפטית לממשלה פירטה, כי ההסדרים המוצעים חריגים לעומת מדינות דמוקרטיות בעולם, והזהירה כי הם משנים את תפיסת המערכת המשפטית כמערכת מקצועית, עצמאית וא-פוליטית. "אין חולק על מרכזיותו של עקרון שלטון הרוב בחברה דמוקרטית. בצד זאת, תובנה יסודית במשטר דמוקרטי היא, כי רשויות השלטון אינן יכולות להחזיק בכוח בלתי מוגבל, המהווה מתכון בטוח לפגיעה בזכויות אדם ובמינהל תקין. לכך אין מענה בתזכיר המוצע".
עוד כתבה מיארה, כי "שינויים משטריים דרמטיים הנוגעים למאפיינים הדמוקרטיים הגרעיניים של המדינה, צריכים להיעשות בהליך שקול וסדור לגיבוש הסדר מאוזן ומקיף, לאחר עבודת מטה מעמיקה, תוך התייעצות עם כל הגורמים הרלוונטיים. הוצע כי בתיאום עם שר המשפטים, עבודה כזו תכלול בחינה רחבה של מארג היחסים בין הרשויות, למשל במסגרת חוק-יסוד: החקיקה.
היועצת המשפטית לממשלה אמרה לשר המשפטים בפגישה בה נמסרה לו חוות הדעת, כי מערך הייעוץ והחקיקה והיא ערוכים להקדיש את כל המשאבים הדרושים, לפעול בריכוז מאמץ, ולהקים צוות מקצועי ייעודי בכיר על מנת לגבש בהקדם האפשרי הצעה ממשלתית ולהגישה לשר המשפטים.
בעניין ניגוד העניינים של נתניהו, דחו אתמול ראשי מפלגות הקואליציה את חוות דעתה של היועצת המשפטית לממשלה. "אנחנו דוחים על הסף את מכתבה של היועצת המשפטית לממשלה. פנייתה היא ניסיון השתקה בניגוד מוחלט למנדט החד-משמעי שקיבלנו מאזרחי ישראל בבחירות", נכתב בהודעה.
"אין שום קשר בין הרפורמה המשפטית של יריב לוין, שתכליתה החזרת הדמוקרטיה לישראל, לבין ענייניו של ראש הממשלה", הוסיפו ראשי הקואליציה. "אלה שפועלים בניגוד עניינים הם דווקא אנשי הייעוץ המשפטי. ביד אחת הם נלחמים בפומבי ובכנסת ברפורמה המשפטית שתשפיע על מעמדם, וביד השנייה הם מנצלים את תפקידם כדי לסכל אותה".
יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, ח"כ שמחה רוטמן אמר כי עמדתה של מיארה לא מחייבת את ראש הממשלה. "חוות הדעת הזו מאוד תמוהה", אמר רוטמן בריאיון ל'כאן חדשות'. "אני לא מצליח להבין את הקשר בין רוב הרפורמה לתיקי נתניהו. זו הדגמה נוספת של המעורבות הפוליטית מאחורי חוות הדעת של הייעוץ המשפטי לממשלה. היא חסרת כל תוקף ולא מחייבת. מי שהוציא אותה נגוע אף הוא בניגוד עניינים. אבל הרפורמה מקודמת על ידי וע"י השר לוין ולכן זה ממילא לא רלוונטי".
יו״ר הקואליציה, ח״כ אופיר כץ כתב על חוות הדעת: "אבסורד מוחלט וניסיון לסתימת פיות. ראש הממשלה הלך לבחירות גם על הנושא המשפטי, קיבלנו מנדט ברור מהציבור. אם נלך לפי רוח דבריה, אז כל היועמ״שים והשופטים בניגוד עניינים. זאת עוד הוכחה לנחיצות הרפורמה".
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הגיב: "היועמ"שית מנסה להלך אימים על ראש הממשלה ועל ממשלת ישראל. באיומים לא משנים מדיניות והממשלה לא תתקפל. אם רוצים שיח זה לגיטימי, אבל חייבים להבין שאיומים כאלו רק מדרבנים את הממשלה להעביר את הרפורמה כמה שיותר מהר".
[fvplayer id="557"]
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין כתב: "אתמול שמענו דברים חמורים מאין כמוהם מפיו של עורך דין בכנס שערכה לשכת עורכי הדין. אפשר היה לצפות שהיועצת המשפטית לממשלה תפעל ותשמיע קול ברור בעניין זה. אבל לא. היועצת וצוותה עסוקים בכתיבת עוד חוות דעת שתכליתה למנוע מראש הממשלה להביע את עמדותיו.
"מסתבר שניגוד עניינים הוא דבר מוזר. לנבחר ציבור אסור לדבר על רפורמה בייעוץ המשפטי, אבל ליועצת המשפטית ולצוותה מותר לפעול לסכל את הרפורמה שנוגעת ישירות לסמכויותיהם".
