פרופסור שבח וייס, יושב ראש הכנסת ה-13, הלך לעולמו בשבת, והוא בן 87. הלווייתו תתקיים מחר בשעה 14:30 בחלקת גדולי האומה בהר הרצל.
וויס, יליד פולין, הסתתר עם משפחתו בתקופת השואה בבתיהן של שכנות המשפחה, שהוכרו כעבור שנים כחסידות אומות העולם. הוא עלה לישראל בעליית הנוער עם משפחתו בשנת 1947 והם השתקעו בחיפה.
לאחר ששרת בצבא, השלים תואר ראשון ושני במדע המדינה, ובהמשך כתב דוקטורט על השלטון המקומי בישראל. בשנת 1969 קיבל וייס דוקטורט מהאוניברסיטה העברית בפילוסופיה בתחום מדעי המדינה, ובאותה שנה נבחר לחבר מועצת עיריית חיפה. בשנת 1975 הקים את המחלקה לתקשורת ולימודי חוץ באוניברסיטת חיפה, אז הפך לפרופסור מן המניין.
עוד באתר:
ב-1981 נבחר לשמש חבר כנסת מטעם מפלגת העבודה, וכיהן כח"כ מטעמה במשך 18 שנים, במהלכן היה בין השאר חבר בוועדת חוקה, חוק ומשפט, וועדת חוץ וביטחון. בכנסת ה-13, כיהן וייס כיושב-ראש, ובמהלך כהונתו נרצח ראש הממשלה יצחק רבין, שוייס נחשב לתומכו.
כהונתו כיו"ר הכנסת תמה עם פיזורה של הכנסת בשנת 1996, אז קיבל וייס את פרס אמיתי לאיכות השלטון וקיבל את אות יקיר התנועה לארץ ישראל היפה. במהלך הכנסת ה-14 שימש כסגן יושב ראש הכנסת, וברשימת מפלגת העבודה לכנסת ה-15 שובץ וייס במקום לא ריאלי ואחרי הבחירות שהתקיימו בשנת 1999 לא שב לכנסת.
לאחר שלא נבחר שוב לכנסת, מונה וייס לשגריר ישראל בפולין. עם תום כהונתו כשגריר, מונה ליו"ר מועצת יד-ושם, ובשנת 2003, זכה באות הכבוד הגבוה ביותר בפולין מטעם נשיא המדינה. הוא המשיך לכהן כיו"ר יד-ושם עד 2006, כשנה לאחר פטירתה של רעייתו, ד"ר אסתר וייס.
נשיא המדינה יצחק הרצוג ספד לו: "אני אבל על מותו של שבח וייס, יו״ר הכנסת לשעבר. שורד השואה שהפך לפרופסור בעל שם עולמי, יו״ר מועצת יד ושם, שגריר ישראל בפולין ומנאמני תנועת העבודה. אוהב עמו ומדינתו אותה ייצג בגאון. תנחומיי למשפחתו ואוהביו. יהי זכרו ברוך".
