נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון השתתף היום (שני) בדיון ועדת הכספים של הכנסת והתייחס להצעת החוק של יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני, לעצירת העלאת הריבית על המשכנתאות. "יחטיאו את המטרה".
"להתמתנות באינפלציה לוקח לזה זמן, צריך אורך רוח, אנחנו נחושים שהאינפלציה תרד", אמר ירון. "אנחנו בסביבה מרסנת, ואנחנו מאמינים שהאינפלציה אכן תרד. האינפלציה צפויה להישאר ברמה גבוה בחודשים הקרובים, ולהתחיל לרדת במהלך שנת 2023. המחיר של לא להתעמת עם האינפלציה היום יהיה הרבה יותר כואב. התחלנו בתהליך הריבית מהר מאוד מול היעד, אנחנו נחושים להחזיר את זה חזרה ליעד".
עוד אמר הנגיד כי עליית הריבית הובילה לעלייה בריבית הפיקדונות, בישראל – יותר מארה"ב והוסיף: "אני רוצה לראות את הריבית על הפיקדונות עולה ומהר, ואני רוצה לראות את זה עוד יותר. עשינו המון רפורמות כדי שללקוח תהייה אפשרות להטיב עם עצמו, לעבור מבנק לבנק, הלקוח גם יכול לראות איך הריביות בכל מקום".
עוד באתר:
לשאלת יו"ר הוועדה לעניין הצעת החוק שלו ספציפית השיב הנגיד כי "ההצעות האלה בראש ובראשונה עניינית יחטיאו את המטרה, הן יפגעו בעצם הנושא עצמו ויותר מכך, הן יפגעו גם תדמיתית וגם עניינית בעיקרון השוק, שעיקרו ששוק יעבוד ללא תכנון, ותהייה גם פגיעה תדמיתית".
ח"כ גפני הגיב לדברים: "יש מציאות שמחירי הנדל"ן עולים באופן דרמטי, לא היה דבר כזה של עלייה של 20 אחוז בשנה. זוג לוקח משכנתא, מתכנן את החיים הכלכליים שלו, לא יכול להיות שהמדינה תעמוד מהצד. היא גם גבתה מהזוג הזה במחיר הדירה, גם במיסוי, וגם לא תסייע לו בצעדים שהיא נקטה ומקשים עליו מאוד?!".
הנגיד הוסיף: "אין צעד שאנחנו עושים בלי להביא את הכול בחשבון, כלי הריבית הוא הכלי המרכזי כדי להתמודד עם האינפלציה, כל עוד לא התממשו הסיכונים אנחנו בתהליך הנכון, לא צריך לגעת גם בתהליך הזה שגם לו יכולות להיות השפעות רוחביות. ברור לי שהעלאת הריבית כואבת להרבה זוגות, אנחנו בוחנים זאת, אבל אם לא נטפל באינפלציה הכאב יהיה יותר גדול. דיברתי עם בנקאים, והרבה מהם מסייעים ללקוחות בפריסה".
יו"ר הוועדה סיכם את הסוגיה: "אם לא נעלה את החוק הזה, לא ידאגו למצוא פתרונות לאותם זוגות".
עוד התייחס ליוקר המחייה וציין כי רמת המחירים בישראל היא מהגבוהות בעולם, וקרא בין השאר להמשיך בהורדת חסמי היבוא.
עוד ציין הנגיד כי הוא מוטרד מאוד מהפערים במיומנויות, בעיקר בקרב העשירונים התחתונים בישראל לעומת מדינות מערביות אחרות: "החלשים אצלנו מאוד חלשים אפילו בהשוואה לרמה המקבילה במדינות ה-OECD, צריך לוודא שאנחנו לא נשארים באי שוויון. צריך להשקיע בחינוך, במיומנויות של שוק העבודה".
כך קרא הנגיד לסגירת הפער ביחס מלאי ההון הציבורי לתוצר ובאיכות התשתיות בין ישראל למדינות המפותחות, והציג כי דרושה לשם כך השקעה של כ -3% תוצר בשנה, וכי ללא מסגרת תקציבית נפרדת ואמינה, ביצוע ההשקעות עלול להתעכב בשל קשיי תקצוב זמניים, כאשר תזרים ביצוע הפרויקטים אינו אחיד.
כך קרא הנגיד לשמר הקצאה קבועה למנגנון שיממן את הפרויקטים: "אנחנו מדברים על השקעה גדולה גם בתחומי התשתיות, אנחנו ממליצים ליצור בנשוא של תשתיות תחבורה אולי אפילו קרן חוץ תקציבי".
