פרשת השבוע נחלקת לשני נושאים עיקריים,
הנושא הראשון :הגעתו של יתרו והעצה שיעץ למשה.
והנושא השני :מעמד הר סיני ועשרת הדברות.
הפרשה פותחת בסיפורו של יתרו שמגיע אל המדבר,אל מקום חנייתם של בני ישראל.
עוד באתר:
"וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה אלוקים למשה ולישראל עמו….,
ויבא יתרו חתן משה ובניו ואשתו אל משה אל המדבר אשר הוא חונה שם הר האלוקים".
בהמשך מרחיבה התורה ומתארת במשך שישה פסוקים את הדו שיח שהתנהל בין משה ליתרו,
כשבסיום אותו דו שיח, אומר יתרו :
" עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלוקים….".
רק לאחר מכן, מספרת התורה על העצה שנתן יתרו למשה ,
"עתה שמע בקולי איעצך ויהי אלוקים עמך…..ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלוקים….ושפטו את העם בכל עת והיה כל הדבר הגדל יביאו אליך וכל הדבר הקטן ישפטו הם…".
השאלה היא, מדוע ??
מדוע יש לנו צורך להתבונן בכזאת אריכות על דמותו של יתרו ??
נכון…יתרו חידש והביא את עניין מינוי השופטים,
אבל.. מדוע חשוב לנו לדעת את התפעלותו של יתרו מהניסים שעשה האלוקים לבני ישראל ??
מדוע במשך פסוקים רבים מתארת התורה את ביאתו של יתרו לבני ישראל ואת ושיחתו עם משה ??
דבר נוסף,
חז"ל נחלקו האם ביאתו של יתרו היתה לפני מתן תורה או לאחר מתן תורה.
א"כ,לפי הדעה שיתרו הגיע אל בני ישראל רק לאחר מתן תורה,
מדוע מספרת התורה את סיפורו לפני מתן תורה ?
מדוע שלא תספר התורה את דברים לפי הסדר הכרונולוגי שבו התנהלו ??
מעשה שהיה,במוהל שקיבל שיחת טלפון.
מן הצד השני נשמע קולו של אב נרגש שבישר על לידת בנו וביקש להזמין את אותו מוהל.
'בשמחה רבה, באיזה יום הברית ?'
מן העבר השני-דממה.
כעבור מספק רגעים שבה נשימתו של האב המרוגש.המוהל כבר הבין כי לפניו מקרה משמח במיוחד.
'כמה זמן חיכיתם לו' ?,שאל. ' עשרים ושתים שנים',השיב האב.
עתה גם המוהל היה נרגש מאוד.
בהגיע יום הברית,השכים המוהל קום.הוא קיבל בהבנה את בקשת האב לערוך את הברית בשעה שבע בבוקר ,הרי זמן כה רב המתינו וציפו לתינוק.
בעיני רוחו הוא כבר ראה את דמויותיהם של בני המשפחה הבוכים מהתרגשות.
והנה..במהלך הברית לא הבחין המוהל בשום התרגשות והתפעלות מיוחדת אצל הקהל.
'עשרים ושתים שנים!' הרהר המוהל בליבו,'ונראה כי זו ממש ברית רגילה, אי אפשר להבין את העולם.'
עם סיום הברית הבחין המוהל בגדוד ילדים המקיף את אבי הבן.האחד קרא:
'אבא,אני אקח את שני הקטנים למטפלת ואת יוסל'ה לגן. נעמי תשמור כאן על שתי הקטנות'
המוהל הקשיב ולא הבין…
הוא פנה אל האב ואמר:'כבר חמישה ימים אני נרגש..,עשרים ושתים שנים אמרת לי!
כעת אני רואה שבלי עין הרע,הוא לא הראשון.
'התחתנתי לפני עשרים ושתים שנים',השיב האב.
'נולדו לי כבר שישה ילדים,ב"ה, ומה בכך???'
לילד הזה,אכן חכיתי עשרים ושתים שנים !!!
איך החיים שלנו היו מרגישים אם היינו מצליחים להתפעל מהדברים המופלאים שיש לנו,
משפחה,ילדים, בריאות, וכן…אפילו היכולת שלנו לנשום.
באלבום התמונות יש לנו רק תמונות של הפעם הראשונה.
כשהוא חייך בפעם הראשונה, כשהוא עמד בפעם הראשונה,כשהוא הלך ביום הראשון לכיתה א…
שאר הפעמים כבר לא שוות תמונה ???
עכשיו, נוכל להשיב על השאלות בהם פתחנו.
מיד כשהתורה מסיימת את כל מה שהתרחש עם יתרו,ומתחילה עם סיפור מתן תורה,
אומרת התורה :
"בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני"
על המילים "ביום הזה", מביא רש"י את דברי המדרש :
"שיהיו דברי תורה חדשים עליך כאילו היום נתנם".
התורה,מיד בתחילת הפרשה של מתן תורה בוחרת להדגיש את המסר:
'תתפעל כל יום מחדש'.
לקבל את התורה פעם אחת זה לא מספיק.
צריכים להתחדש, להתפעל כל יום מחדש.
יתכן וזו הסיבה שהתורה מאריכה בתאור ביאתו של יתרו אל המדבר,
'תתפעל כל יום מחדש'
התורה כאילו אומרת,
רגע..,רגע לפני שהולכים לקבל את התורה,
תביט ותסתכל ביתרו.
תתגונן מפני ההרגל.
אל תשכח שצריך כל יום להתפעל מחדש.
תראה כיצד נראה זה שמגלה את הקשר בין הקב"ה לעם ישראל בפעם הראשונה,
תראה כיצד הוא מתפעל.
תראה כיצד הוא יוצא מגדרו.
הוא מגיע למדבר, הוא מתגייר, הוא מבטא בפיו את ההתפעלות
"וישמע יתרו …את כל אשר עשה אלוקים למשה ולישראל עמו…".
"עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלוקים…".
בכל פעם שתיפול לתוך ההרגל, תזכר בסיפורו של יתרו
תראה כיצד נראים הדברים למי שאין לו את מה שיש לך
תראה כיצד הוא מתפעל.
זו גם הסיבה שהיה חשוב לשנות את הסדר ולכתוב את כל עניין יתרו עוד לפני עניין מתן תורה,
כי המלחמה בהרגל – ההתפעלות,ההתבוננות ביתרו,
היא הכרחית כדי לקבל את התורה כל יום מחדש.
אז…קחו מצלמה ותתחילו לצלם.
שבת שלום.
אפרים אפשטיין.
להערות והארות אשמח גם במייל
[email protected]
