המחקר מצא: זו הסיבה שחרדים רבים מרכיבים משקפיים

מחקר חדש שנערך בחוג לאופטומטריה במכללת הדסה ירושלים מצא כי אי חשיפה לאור יום בעקבות שעות לימוד ארוכות, גורמת לקוצר ראייה.

ד"ר עינת שניאור, ד"ר רביד דורון, ד"ר יונתן לוין ופרופסור אריאלה גורדון שאג מהחוג לאופטומטריה במכללת הדסה ירושלים, בשיתוף ד"ר ליסה אוסטרין ושותפיה מיוסטון ובמימון הקרן הדו-לאומית למחקר ישראל-ארה"ב, פרסמו לאחרונה בכתב העת היוקרתי Scientific Reports, מאמר חדש, העוסק בקשר העולמי בין שעות לימוד ארוכות בבית הספר, לבין קוצר ראייה. הסיבה לכך עדיין לא ידועה, אך מתוצאות המחקר ניתן להסיק כי חשיפה מועטה לאור יום מובילה לקוצר ראייה. השערה אחרת, מקשרת בין שעות קריאה וכתיבה מרובות לבין קוצר ראייה.

המחקר הנוכחי "מנצל" מצב ייחודי במדינת ישראל: בנים יהודים שלומדים בשלוש מערכות מגבילות ושונות: חרדי, ממלכתי דתי וממלכתי – כל אחד עם דרישות לימודיות שונות.

עוד באתר:

תיעוד עוצר נשימה

אל תנסו את זה בבית: טיפס על מגדל בן 101 קומות

שמעון כץ

אלו המטרות

אחרי קריסת השיחות: טראמפ שוקל תקיפה נרחבת על איראן

יוני שניידר

מתוך 'שולמלייכם'

מיוחד: קובי ברומר במחרוזת עם אלי קליין ואיצי ברי

שימי ברוורמן

המלחינים 4

מנהל מקהלת הילדים הודה: "הגעתי להתפרסם"

המלחינים

לצורך המחקר, גויסו קבוצות גדולות של בנים מבתי ספר חרדים (57), ממלכתיים-דתיים (67) וממלכתיים (44). הילדים עברו בדיקות ראייה מקיפות והרכיבו שעון מיוחד שמודד בצורה אובייקטיבית חשיפה לאור יום ופעילות גופנית. לצורך ביצוע המחקר, חולקו שאלונים להורי התלמידים בכדי לסייע בניתוח היסטוריה משפחתית, עבודה מקרוב (כגון: קריאה וכתיבה) ושימוש במסכים.

בעבר הוכח כי לאוכלוסייה החרדית בישראל שכיחות גבוהה יותר של קוצר ראייה. סקר נרחב שנערך בקרב בנים יהודים ישראלים בני 17, חשף כי בנים חרדים ודתיים בעלי שכיחות גבוהה יותר ללקות בקוצר ראייה מאשר בנים חילוניים. השיעור השונה של קוצר ראייה בין בנים חרדים- דתיים לבין בנים חילוניים נחשב תוצאה של הרגלים התנהגותיים ולא של גורמים גנטיים.

השערת המחקר החדש הייתה שבנים חרדים יהיו פחות חשופים לאור יום ויאלצו לבלות זמן רב יותר בהתבוננות בחומרים קרובים (קריאה כתיבה לדוגמה).

נמצאה שכיחות שונה של קוצר ראייה בין הקבוצות השונות. השכיחות של קוצר ראייה השתנתה לפי קבוצה (חרדיים: 46%, דתיים: 25%, חילונים: 20%) והרפרקציה (המספר במשקפיים) הייתה שלילית יותר (יותר קוצר ראייה) בקבוצת הבנים החרדיים. הבנים החרדים בילו פחות זמן בחוץ בשעות היום ביחס לבנים הדתיים והחילוניים. בנוסף בנים חרדים למדו לקרוא בגיל צעיר יותר, בילו יותר שעות בבית הספר, ובילו פחות זמן בשימוש במכשירים אלקטרוניים.

כשמשווים בין ילדים עם קוצר ראייה וילדים ללא קוצר ראייה, נמצא כי שעות רבות יותר בבית הספר ובעבודה מקרוב מעלות את הסיכויים לקוצר ראייה. כידוע, בבתי הספר החרדיים תכנית הלימודים מורכבת בעיקר מלימודי קודש. ייתכן, על פי המחקר הנוכחי, כי יום לימודים ארוך הכולל קריאה מרובה בבית הספר, תורם לקוצר ראייה.

התערבויות למניעת הופעת קוצר הראייה ולמניעת התקדמות קוצר ראייה באוכלוסייה זו עשויות להיות מכוונות להפחתת דרישות עבודה מקרוב ושעות הלימוד בבית הספר.

אריאלה גורדון שאג ראשת החוג למדעי האופטומטריה במכללת הדסה ירושלים: "זה מחקר חשוב, מכוון ואם נבין מה גורם לקוצר ראייה בקרב רבים באוכלוסייה החרדית, ניתן יהיה לבצע התערבויות על מנת למנוע התפתחות. לדוגמה, לעודד ילדים לצאת החוצה בהפסקות בבית הספר. במהלך המחקר שמעתי הרבה הורים מהקהילה החרדית אומרים "אז מה עם יש לילד קוצר ראייה, הוא רק יצטרך משקפיים". לצערי זה לא נכון. יש קשר ישיר בין קוצר ראייה לאובדן ראייה בגיל מבוגר. מבוגרים עם קוצר ראייה בסיכון מוגבר לגלאוקומה, קטרקט והתפרדות רשתית. ככל שהילד לוקה בקוצר ראיה בגיל צעיר, הוא בסיכוי גבוה יותר לפתח את המחלות הללו בגיל מבוגר".