בעוד מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן במרומי שנותיו נפגש עם בעלי השפעה וקשרים על מנת למזער ולצמצם את גזירות הממשלה הנוכחית הפוגעות בעולם הישיבות ובציבור לומדי התורה במגזר החרדי, מסתבר כי כשמדובר בציבור דתי לאומי שחונך על עקרונות ציוניים, רואה הגראי"ל את הדברים בזווית שונה ומכוון את תלמידי החינוך הדתי – מבלי להשמיע את דעתו על רוח חייהם, כשהוא מדגיש כי עליהם להטמיע את ערך לימוד התורה בחייהם כערך עליון ועיקרי, ערך המלווה אותם ברוממות ובהתרוממות בכל מקום.
בערב שבת האחרונה (פרשת בא) הגיעו לביקור בבני ברק תלמידי המכינה הקדם צבאית בעלי שבשומרון. מטרת הביקור – הכרת המגזר החרדי ואורח חייו. ביום שישי אחה"צ התקבלו התלמידים במעונו של ראש הישיבה הרב שטיינמן.
עוד באתר:
אתמול, העלה את רגשותיו על הכתב – הרב נתנאל אלישיב מרבני המכינה הקדם צבאית.
הרב אלישיב על הרב שטיינמן – ללא שינויי עריכה. הנה:
במחיצתו של הגאון הרב שטיינמן
**
שלום לכם אנשים טובים!
חזרנו זה עתה משבת בבני ברק, שנועדה להפגיש את תלמידי המכינה שלנו עם הציבור החרדי.
בערב שבת קיבל אותנו מנהיג הציבור הליטאי, הרב הגאון אהרן יהודה לייב שטיינמן.
האיש נולד לפני מאה שנה (!), ערב פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בעיירה הנודעת בריסק, שם היה מקורב לרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק.
כשעלה לארץ ב-1946, עבד בתחום היהלומים, אבל החזון איש זיהה את גדולתו ודחף אותו לתפקידים תורניים בכירים בעולם החרדי, בהם ראשות ישיבת פוניבז' לצעירים.
**
הרב קיבל אותנו בלבביות, ועורר את הבחורים לקחת את החיים ברצינות, שכן לא ייתכן שתכלית הקיום האנושי היא אכילה, שתייה ושינה, כל אלו נצרכים, אבל הם רק אמצעים, התכלית היא לגדול בתורה ולהיות אנשים שאינם חיים בשפלות, אלא ברוממות.
כך גם תהיו מאושרים יותר, הבטיח הרב, לא רק בעולם הבא, אלא גם בעולם הזה, כי מי שאין לו עוגן רוחני חזק בחיים (זו כבר השפה שלי…) מיטלטל כל החיים בין עליות ומורדות, בעוד שחיים של תורה מעניקים יותר יציבות, חוסן ויכולת להתמודד עם אכזבות שכל אדם נתקל בהן בחייו.
**
מה אנשים לא חרדים יכולים ללמוד מדמותו של הרב שטיינמן?
קודם כל, תתבוננו על הקיר שמאחוריו.
רק בעזה רואים קירות כאלה.
כך נראית כל הדירה הקטנה שהוא חי בה.
מילה אחת מצדו ועשרות גבירים עשירים פותחים בתחרות מי יזכה לרכוש לו דירת פאר ולדאוג לכל צרכיו, אבל האיש הזה שמדבר בגיל מאה על אושר (עם חיוך על הפנים!) – מאושר בדירתו המתפוררת, הוא לא שואב את השמחה שלו בחיים מהנאות חומריות אלא מדבקותו בתורה.
שנית, בגיל מאה, שעה לפני כניסת השבת (זמן לחוץ מאוד עבור רוב הדתיים…), הוא מוצא לנכון לשבת בנחת, לקבל שתי קבוצות של כחמישים בחורים כל אחת, ולעודד ולחזק אותם.
מילא זה, הוא עדיין טס לחו"ל מדי פעם כדי לבקר בקהילות חרדיות ולחזק אותן מבחינה רוחנית.
האם יש לתופעה הזאת אח ורע במגזר כלשהו בעם היהודי, או אפילו ברחבי העולם?
**
כשאמרתי לו שהבחורים שלנו מתגייסים לצה"ל בעוד כשנה, ושאלתי אם יש לו עצה עבורם, איך לשמור על יראת שמיים כשהם מחוץ לבית המדרש, לא ניסה להניא אותם מגיוס, כי הוא יודע שזו דרכנו ומכבד זאת, אלא הוא אמר שהעיקר הוא לחיות חיים מרוממים, להאמין בבורא עולם ולזכור שהעולם אינו הפקר, ועל ידי זה הם יהיו חזקים ואף יהיו דוגמה לאחרים.
**
התהום הפעורה בין אחינו החרדים לבין שאר האוכלוסייה בארץ גדולה מאוד, לא ניתן לטייח זאת ויש צורך בשינויים, אבל חבל מאוד שכשאנשים בארץ חושבים על "החרדים", הם רואים לנגד עיניהם עסקנים פוליטיים צעקניים או קומבינטורים כאלה ואחרים, ולא את דמות דיוקנם של גדולי ישראל, דוגמת הרב שטיינמן.
**
שבוע טוב!
נתנאל אלישיב, עלי
