בט"ו בשבט שותלים עצים או נוטעים אותם ?? "ונטעתם כל עץ מאכל " כך נצטוו בני ישראל(ויקרא י'ט כ'ג), נטעתם כתוב שם ולא שתלתם!! בתנ"ך אין הבדל משמעותי בין נטע לבין שתל.
הבלשן אבא בן דוד מראה שבלשון חכמים יש הבחנה ברורה בין שתילה לנטיעה.
נטיעה היא נעיצה בקרקע, לאו דווקא של צמחים גם אוהלים למשל, נוטעים ככתוב בספר דניאל "ויטע אהלי …" ומוסיף אבא בן דוד ואומר : נוטעים נטע רך אבל שותלים שתיל שכבר גדל ונתחזק במקום אחר. לפיכך השתילה נחשבת משובחת ובטוחה יותר מן הנטיעה .
בתהלים כתוב: "והיה כעץ שתול על פלגי מים" כתוב בתלמוד "כעץ שתול ולא כעץ נטוע" ורש'י מסביר שתול-שנעקר מכאן וחזר ונשתל במקום אחר, נטוע-מעיקרו ולא זז משם לעולם!! לכן משתילים איברים ושותלים צמחים.
עוד באתר:
שמות פרטיים רבים הם שמות של עצים למשל אלה, תמר, אלון ,אורן וארז. הארז נחשב עץ גדול וחזק. המפורסם שבארזים הוא ארז הלבנון. הארז הוא סמל לחוזק ועמידות "צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה". כמו כן ארז הלבנון הוא כינוי לאדם גדול ונכבד כמו שמופיע בפיוט "ארזי הלבנון אדירי התורה".
התלמוד הבבלי ממליץ "לעולם יהא אדם רק כקנה ואל יהא קשה כארז". הארז סימל את הגדול שבצמחים לעומת האזוב הקטן שבהם כמו שכתוב בספר מלכים "מן הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר יוצא בקיר". לוחות ארז משובחים וחזקים ציפו את קירות בית המקדש ככתוב במלכים "וספון בארז מהקרקע עד הקרקע".
לומדים אנו מכל הדוגמאות שעץ הארז חזק ולכן גם שפת הדיבור שאורזים מצרכים , אורזים מזוודות ומייצרים אריזות. נראה אפוא שהארז והאריזה משמעם אחד–חוזק ועמידות.
