על מעמד האישה מהר סיני ועד היום

הוזמנתי אמש לערוך "סעודת אמנים" בביתה החמים והמקסים של גלית היקרה בגבעת זאב.

למפגש הקבוע הנערך אחת לחודש מוזמנות נשים בגילאים שונים ומצב משפחתי כזה או אחר הנמצאות כל אחת בדרכה בצמתים שלה מבחינה רוחנית כלכלית וזוגית. כמובן שערב כזה של חגיגת ברכות, מזונות, פירות העץ, הגפן ומעל הכל ברכת שהכל, נושא אופי של אווירה חמה ומלכדת ומרומם את הנפש במיוחד כאשר מפי כל הנשים נשמעות קריאות האמן החוזרות שוב ושוב על כל איחול לבבי וכל ברכה וברכה .

יצא לנו טיימינג מוצלח לאירוע: בדיוק השבוע בו חל ט"ו בשבט חג הצמיחה והפריחה , בין פרשת בשלח בה מרים הנביאה באמונתה הרבה יצאה וסחפה אחריה את כל הנשים בתופים ובמחולות ובין פרשת יתרו ושבעת בנותיו שאחת מהן אפילו נישאה למשה רבינו , כל זה הביא אותי לדבר על הנושא הבא:

אחד הנושאים הבוערים בדורות האחרונים, הוא נושא מעמד האישה. מכיוונים שונים נעשים ניסיונות לקדם את מעמד האישה, ולמנוע אפליה בין המינים. ומה עמדת היהדות? זאת יהיה עליכם לשפוט בעצמכם, לאחר שתהיו איתי כאן בתכנית הבאה.

בואו נלך כ-3,000 שנה אחורה. בפרשת השבוע, הפרשה שלנו- פרשת יתרו, מתואר המעמד ההיסטורי הכביר של מתן תורה בהר סיני, בו ניתנו עשרת הדיברות. בימי ההכנה למעמד, הנחה ה' את משה רבינו להכין את עם ישראל לנתינת התורה. וכך נאמר: "כה תאמר לבית יעקב, ותגיד לבני ישראל".

מסבירים הפרשנים, כי "בית יעקב" אלו הנשים, ו"בני ישראל" אלו האנשים. מכך ניתן להבין כי הנשים היו הראשונות אליהן פנה משה. רק לאחר מכן דיבר משה עם הגברים והכין גם אותם למעמד הגדול.

מדוע הנשים היו ראשונות?

ההסבר לכך טמון בתוכן הדברים שאמר משה לשני המגדרים. לנשים מסר משה את "ראשי הדברים", ואילו הגברים קיבלו את ה"דקדוקים" והפרטים (ע"פ מכילתא).

התורה מורכבת מכללים ופרטים. יש בה תרי"ג (613) מצוות, ולכל מצוה אינספור דינים ופרטים. אולם כל אלו מסתעפים מהרעיונות הכלליים ומעקרונות היסוד של התורה. האמונה בה' היא היסוד המרכזי ביותר, ומהווה בסיס לקיום המצוות כולן. ראשית יש למסור את הבסיס, את האמונה, ורק לאחר מכן להתייחס לפרטי המצוות ולדקדוקים".

כאשר בפנינו ניצבת השאלה למי מהמינים לתת את האמונה הבסיסית ולמי את פרטי המצוות – התשובה היא חד משמעית. לאשה יש רגש ער יותר, והיא ניחנה ביכולת גבוהה מאוד של אמונה בה'. אמונה זו עמדה במבחן והוכחה כמה פעמים במהלך ההיסטוריה. בין השאר, נשים הכינו תופים עוד במצרים מתוך אמונה בגאולה, ובהמשך סרבו למסור את תכשיטיהן עבור העגל.

מובן, אפוא, שהכי מתאים להפקיד את האמונה – אבן היסוד של היהדות – בידי האישה. לכן, קרא משה קודם כל לנשים, ורק לאחר שמסר להן את יסודות האמונה, נתן את פרטי המצוות לגברים.

מעובד עפ"י שיחותיו של הרבי מליובאוויטש זי"ע