מהפכת הקוטג' 2: חברות המים המינרליים, כמי-עדן, נביעות ועין גדי מרוויחות כאלף אחוז מהאזרחים. בעוד שהחברות משלמות תמלוגים למדינה רק חצי אגורה לליטר, המחיר לצרכן עומד על 5 ש"ח לליטר לערך, כך נחשף היום בוועדה לביקורת המדינה בכנסת. גם לגבי איכות המים, גילו נציגי רשות המים כי החברות שואבות מאותו מקור, ממנו שותה חצי מהאוכלוסייה בארץ. יו"ר הוועדה, ח"כ אמנון כהן אמר כי המדינה לא מעדכנת את התמלוגים המגיעים לה, ובמקביל מקצצת בתקציבי רווחה, בריאות וחינוך. המדינה סומכת על פקידיה שידעו לגבות את מה שמגיע לה, ומתברר ששוררת בתחום הפקרות. גופים גדולים מנצלים את חוסר-הידע של הרשויות וגורפים הון רב".
נציג המבקר, צבי ורטיקובסקי הוסיף כי כלל התמלוגים ממשאבי הטבע לשנת 2012 יכול להגיע לכ-16 מיליארד ש"ח, אך המדינה מסתפקת בסכומים לא-ריאליים. חברות המים משלמות לפי מים לתעשייה ומוכרות לצרכן לפי תעריף גבוה בהרבה. "בעבר המדינה חשבה שאין לה די משאבים ולכן לא הושקעה מחשבה, משאבים וכוח-אדם ותשומת לב בגביית התמלוגים, ובעיקר לא עודכנו גובה התמלוגים ולא הקפידו על אכיפתם. האחריות מוטלת לפתחו של משרד האנרגיה והמים, אך יד ימין לא מתקשרת עם יד שמאל".
אלכסנדר קושניר מנהל רשות המים ציין כי חברת "מי עדן" ו"נביעות" שואבות מאותו מקור, ממנו שותה מהברז חצי מהאוכלוסייה בישראל. "הפער במחיר בין תעשיה לאזרחים הוא בגלל השרות בתוך העיר, שאין לתעשייה. לא מדובר באלף או אפילו מאות אחוזים, אך אכן יש פער. המצב כיום לא בריא ואנו ממתינים בעניין להמלצות ועדת ששינסקי".
עוד באתר:
ח"כ מיקי רוזנטל הדגיש כי בדרישת גובה התמלוגים, המדינה מסתמכת על חברות פרטיות, ואיננה בודקת בעצמה. "מתשובות פקידי הממשלה אני מוטרד יותר ויותר. כל עסק פרטי בודק קודם-כל את המחיר בשוק, כמה מוצרים יש לו וכמה הוא יכול לגבות – ומאומה מכל זאת איננו שומעים מנציגי הממשלה. כל נציג ממשלתי מטיל את האחריות על חברו. כבר עשור עוסקים בנושא – ורק עתה האוצר מתעורר".
ד"ר מיכאל ישראל, הכלכלן הראשי והממונה על הכנסות המדינה באוצר, השיב כי הוא מקבל רוב מסקנות דו"ח המבקר, והן היו הסיבה לה הקמת ועדת ששינסקי השנייה. "המדינה צריכה לקחת את מלוא חלקה במחירי שוק ככל הניתן, אך מאידך המשקיע צריך לדעת שהתשואה שיקבל מהשקעתו שווה את המאמץ. המיסוי מאוצרות טבע צריך לחשב גם את הפגיעה בסביבה ואת שיקומה, ושיקול זה יקדם שימוש בטכנולוגיות מזהמות-פחות".
עוזי שר, נציג החשב הכללי באוצר הוסיף כי בשנת 2012 ניגבו כ 900 מיליון ש"ח תמלוגים מאוצרות טבע, "אך איננו יודעים כמה היינו יכולים לגבות. בשנים האחרונות שונו הנהלים בעניין, ואנו מנהלים כעת תביעות ובוררות נגד חברות כמפעלי ים המלח".
דרורה ליפשיץ, היועצת המשפטית של משרד התשתיות, האנרגיה והמים, ציינה כי בהסכם עם שדה הגז "תמר" הוכנס סעיף מפורש כי התמלוגים ישולמו "כפי שייקבע החוק מזמן לזמן" כי הוערך שהתמלוגים יעודכנו ויעלו בהדרגה. כמו-כן שולבה גם האפשרות לדרוש פיצוי בגין פגיעה בסביבה ובבריאות הציבור. יוסי וירצבורג, ראש מינהל אוצרות טבע במשרד הוסיף כי כיום משרדו אחראי רק על תמלוגי הפוספטים והגז ואילו גביית תמלוגי האשלג באחריות משרד האוצר. "אנו בודקים ביקוש והיצע של משאבי טבע, כמה יישאר לשנים הבאות וכמה יחסר בעתיד, עד שנת 2040".
יוסי בר ניב, מרשות מקרקעי ישראל אמר כי אם רוצים לשווק יותר דירות לא ניתן להעלות את התמלוגים על כריית החצץ. כיום נכרים כ-40 מיליון טון חצץ לשנה, כאשר כמחצית הכמות משמשת לתשתיות והשאר לבניין. לדבריו, בחודשים האחרונים הוכן דו"ח הממליץ על העלאת התמלוגים על החצץ – אך הוא טרם אושר.
