הוועדה לפניות ציבור התכנסה היום לדיון בעקבות פניות רבות שהגיעו אליה והצביעו על כך שתחום המלצרות אינו מוסדר בחקיקה, ובכך נוצרות בעיות רבות. מלצרים רבים טוענים כי מעסיקים מנצלים את הפרצה על מנת לקחת מן המלצרים את התשר שהם מקבלים ולהשתמש בו לטובת צרכי המסעדה. כמו כן טוענים המלצרים כי המעסיקים כוללים את הטיפים שקיבלו, בתוך משכורת המינימום המשולמת להם. בדיון עלה כי בכוונת רשות המיסים להסדיר את הנושא על ידי הפיכת הטיפ לשכר וחיובו במס.
יו"ר הוועדה ח"כ ד"ר עדי קול אמרה:"הסדרה זו תפגע במלצרים וגם בציבור הלקוחות וכרגע גם אינה עוסקת בדרך שבה יינתן התשלום. במשך עשור לא הצליחו להגיע להסדרת הנושא עקב התנגשות אינטרסים. הצעות החוק אמורות למצוא את האיזון הנכון ולא את האינטרסים של קבוצות. הוועדה חושבת שיש צורך להגיע להצעה שתהיה מאוזנת יותר ותביא בחשבון את האינטרסים של כל הצדדים ולכן בכוונתנו להציע הצעת חוק של הוועדה שתמצא את האיזון בין האינטרסים השונים."
אלון לי-גרין, ממובילי מאבק המלצרים: המצב בשטח הוא שלאותם מאה אלף עובדים בתחום המלצרות אין בעצם שכר. מה שקורה בענף זה פאודליזם. זה המקצוע היחיד שלא מקבלים שכר עבודה עבור שעת עבודה. המחוקק קבע שיש בכל עבודה דמי מחלה כדי שלא לאבד את העבודה במקרה של פציעה. מה עם מלצר שובר את היד? אין דרך לפצות אותו. מה עם פנסיה? מה עם פיצויים במקרה של פיצויים? אין למלצרים שום זכויות סוציאליות.
עוד באתר:
אהרון, בן 28 סטודנט, עובד בתחום המלצרות:"להיות צעיר בישראל זה לא פשוט, ובמיוחד בעבודה בתחום המלצרות. בדרך כלל הצעירים שעובדים במלצרות לא מגיעים מבתים עשירים. המלצרים הם עובדים מוחלשים שלא יכולים להתאגד. לא מצאתי כמעט מקומות שמשלמים דמי הבראה או דמי חופשה, כמו כן מקומות רבים מנקים מהטיפים לצורך תשלום לעובדים אחרים במסעדה. חלק מהמעסיקים מטילים על המלצרים לנקות את המסעדה וככה גם חוסכים במנקים. אין כמעט מסעדה שעבדתי בה ולא שמעתי על ניצול מיני. אין שום פיקוח בנושא.
עו"ד דבורה ספיר אליעזר ממשרד הכלכלה אמרה: היו בעבר הצעות חוק שונות שקבעו שהטיפ לא נחשב כשכר עבודה, אך הם לא התקדמו מכיוון שיש כאן אינטרסים מתנגשים. השאלה היא כיצד רוצים לראות את התשר שלהם, האם גם עם זכויות סוציאליות, אך יחד עם זאת חובות. בגלל שמדובר בעובדים צעירים הם רוצים את ההכנסה נטו באותו רגע, וזה חלק מהדברים שתקעו את המשך החקיקה.
ח"כ ד"ר רות קלדרון אמרה: כשאני יושבת לשתות קפה קיימת מניפולציה רגשית מאוד לא נעימה כשברור שהמלצרים חיים מהטיפ, כשהסכום לטיפים עולה עם השני. ישנה איזו מוסכמה בתרבות הישראלית, וזה לא בסדר כלפי הלקוח. אני רוצה לשתות קפה בשקט אז תעזבו אותי, בסוף אתה נאלץ להשאיר טיפ גבוהה יותר ממחיר הקפה עצמו. יחד עם זאת, בגלל שהמלצרים הם צעירים, הם נתקלים בכזה חוסר צדק שלא ניתן להשלים איתו. לא מדובר כאן רק בהסדרי עבודה אלא בסוגיה תרבותית. צריך להגיד את האמת, זה שכר ולא טיפ. יש הונאה במילה טיפ.
תמר ברכה, מרשות המיסים אמרה: אין ספק שאם נשלם בשחור, יהיה יותר כסף לכל עובד אבל אנחנו לא יכולים לתת כסות משפטית להון שחור. אנחנו מתכוונים להסדיר את הנושא על ידי כך שהטיפ יחשב כחלק מהכנסת המסעדה, על כל מה שכרוך בכך, כולל חיוב במס.
