ההשתלטות הפלסטינית תיפסק? הוועדה בדיון מיוחד

ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ יולי אדלשטיין, קיימה היום דיון בנושא השתלטות הרשות הפלסטינית על השטחים הפתוחים ביו"ש והמענה הישראלי, על פי פנייתו של ח"כ אביחי בוארון.

ח"כ אביחי בוארון: "דו"ח משרד המודיעין משנת 2021 קובע כי קיימת מערכה פלסטינית, המעצבת מחדש את המרחב, פוגעת בהתיישבות ובמרקם החיים בה, מנשלת את ישראל מנכסים ביטחוניים ומקשה על בט"ש אפקטיבי במרחב. המכשיר המרכזי שלהם הוא "בנייה מדינית" – בניית בניינים, פורצים דרכים או מניחים תשתיות לא לשם שימוש או צורך, אלא לשם השפעה אסטרטגית על מאזן הכוחות המדיני או הביטחוני. את האירוע הזה צריך לנהל. אף אחד במערכת הביטחון לא דן בזה. צריך לתכנן מענה כולל, ואם הקבינט לא עושה את זה, הוועדה הזו צריכה לאתגר אותו לעשות את זה".

עוד באתר:

יד קשה

מכוניות תופת והצפות ביוב: טהרן תחת מתקפה מאסיבית

שלמה ריזל

צפו בדברים

נתניהו בזירת האסון: "תחשבו אם לאיראן היה נשק אטומי"

שלמה ריזל

זה לא מפסיק

מטח שני מאיראן בתוך שעות: נפילות נרשמו בדרום ובצפון

קובי פינקלר

צפו

למרות המחיר: "ישראל הייתה חייבת לעשות זאת"

אבי יעקב

שר האוצר והשר במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ': "מדינת ישראל מכירה את תכנית פיאד אבל לא עסקה בזה במסודר ומעולם לא הבינה כמדינה את משמעות התכנית וממילא גם לא גיבשה מענה. איך הגענו למצב הזה שיש פה מציאות מתהווה בצורה שיטתית ומול זה אנו לא פועלים? התשובה היא שיטת הניהול של השטח, באופן כמעט בלעדי ע"י צה"ל ופיקוד המרכז. הם הולכים לישון וקמים עם המשימה של שמירת הביטחון. אבל אז השיקולים האזרחיים תמיד מקבלים מעמד משני לשיקולי הביטחון ואיכות החיים של חצי מיליון האזרחים שם נפגעת".

"אנו באירוע בסדר גודל אחר לחלוטין. בונים מחדש את מערכת האכיפה והשלב הראשון זה להגדיר מחדש את התכניות והיעדים. היום אנחנו בעולם שבו האכיפה נועדה לשרת את אפשרות מימוש מדיניות הקרקע – אכיפה תומכת תכנון או הסדרה, אכיפה לסיכול אפשרויות מימוש עתידיות של הקרקע. וביו"ש לדבר הזה נוספת תכלית, שבראייתי היא המרכזית, וזה שמירת האינטרסים הלאומיים המדיניים והביטחוניים הישראלים במרחב. כשמדברים על ביטחון, אז יש ביטחון טקטי כאן ועכשיו, שלא יהיה בית על הציר בתוך צו תפיסה, אבל לא שיקולים של ביטחון לאומי, וזה הפתח שלנו לפעול גם בשטחי B ו-A. אלו שיקולים יותר רחבים ממה שהמ"פ יודע להגדיר. זה לא אירוע של הצבא, הצבא לא אשם, זה אירוע שלנו כדרג מדיני לקבוע דירקטיבה ולהנחות".

"הקמנו ועדת מנכ"לים, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, בכדי לתאם את המערכה הביטחונית, הכלכלית והבינ"ל. מקווים תוך חודש לסיים את העבודה, לתקף אותה שאצל שר הביטחון וראש הממשלה, ולהביא להחלטת הקבינט את הגדרת פעילות הרש"פ כפעילות מדינית עוינת".

"אין לי טענות למערכת האכיפה ביו"ש, היא קטנה וחלשה גם ברמה הפרופורציונלית. נייצר יחידה חדשה של מג"ב איו"ש שמקבלה ליחידות מתפ"א ויואב של המשטרה, וכך נייצר יתירות – הצבא ייתן מענה לשיקולי הביטחון ואנו ניתן מענה לשיקולי הביטחון הלאומי".

ח"כ גדי איזנקוט: "יש פה דרג מדיני שבורח מאחריות וצה"ל שעושה כמיטב יכולתו. הוצגו לנו 13 האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל כפי שהגדיר הקבינט – והאינטרס העשירי, לגבי יו"ש, הפוך למגמה שהציג השר. הכל חוזר להחלטה על מדיניות והגדרת סדרי עדיפויות".

ח"כ גלעד קריב: "מאוד התרשמתי ממחויבות השר סמוטריץ' לדמוקרטיה, ולרעיון שצבא לא צריך לנהל את החיים של התושבים האזרחים – אך הוא מדבר רק על יהודים, וזו לא באמת דמוקרטיה. אל תדברו על דמוקרטיה ונרמול החיים לחצי מיליון תושבים, תוך הכבדת הכיבוש על חצי מיליון פלסטינים. אתם תצעידו את מפקדי צה"ל וחייליו להאג".

יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ יולי אדלשטיין, סיכם: "אני מאוד מודאג, כפי שנאמר כאן, שמדינת ישראל מכירה את תכנית פיאד שנים רבות, אנו מזהירים, אומרים לנו שאנו צודקים, ושנים רבות לא ראינו את המענה הנדרש לפעילות הזו. המציאות בשטח עקומה לגמרי, למרות שאנשי המנהל עושים כמיטב יכולתם. אנו בוועדה ננסה לשנות זאת. אנו נפנה למל"ל כגוף מתכלל, ונבקש מהם תשובה בהקדם מי האחראי על קידום הנושא, החל מיישום דו"ח משרד המודיעין והלאה, ונקיים דיוני מעקב בכדי לוודא שאכן פועלים".