אוי פוליטיקה, כמה זה מכוער הפוליטיקה, לא לחינם דורשי רשימות אמרו שפוליטק"ה בגימטרייה עמל"ק, עליו נאמר ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע ולא ירא אלקים. אבל אם תמצי לומר, זו טיבו של פוליטיקה; מעניין שהמילה פוליטיקה שורשה מדברי המשנה: "וכן היה רבי יהודה אומר, תורמין בצלים מבני המדינה על הכופרים, אבל לא מן הכופרין על בני המדינה, מפני שהוא מאכל "פוליטיקין" (מסכת תרומות, פרק ב' משנה ה); ואם תמצי לומר הרי "דבר בעתו מה טוב", אחרי שבת מברכים אד"ר, ויש כאן עמל"ק, יש כאן תרומה, יש כאן כופרים ויש מדינה, כך שההקשר די מושלם. נוסיף על זה את דברי רבינו עובדיה מברטנורא, האומר שהמילה פוליטיקין שימשה לתיאור "אנשים חשובים, בני פלטרין של מלכים".
כמה זה מגוחך ופתטי לשפוט ממשלה על מעשיה, או איך שהיא מתוארת בתקשורת של שנה – זה לא נכון, זה לא מדעי ולא נבון. אבל זה טיבו של פוליטיקה שהיא בעיה בפני עצמה, בפרט כאשר היא כרוכה עם המדד הבעייתי הנוסף שנקרא 'תקשורת', ומעתה מן הדין ובהכרח שזו תהא בעייתית, נכשלת, מדד רדוד, מוטעה ונידון לכישלון.
עוד באתר:
בציבור החרדי-מפלגתי כאילו נוספה מצווה תרי"ד: לדבר ולשנוא מפלגה וממשל שהם לא חלק ממנה, כאילו כל היהדות עומדת על זה שלח"כ חובש מגבעת יהיו שלושה או שמונה עוזרים, נהגים, ראשי לשכות, בעלי ג'ובים כאלו ואחרים, ואם זה לא קורה, אז מי שגרמו לכך הם עמלקים, מתייוונים, שטניים, ועכשיו כבר אסור להוסיף ולומר נאצים, כי החוק לא מרשה…
המצב הוא הרבה יותר ממורכב, והמורכבות הרבה יותר ממה שהדעת ההמוני סבלתן. המבין יבין שמדינת ישראל עברה ששים וחמש שנות ההקמה ותפסה את עצמה ערום ועריה מכל חוקה ומשפט, נוהל ונורמה. רשימת הנחקרים מצוואר הלבן, החל מנשיאים, ראשי ממשלה, שרים ושופטים, רבנים ממלכתיים, פקידים ובעלי מעמד מעידים על חלל פעור של חוסר סדר ושליטה הפושה בכל תחום ונושא, וזה במקרה הטוב, אם לא נשתמש במשפט הסתאבות או מושחתים.
הציבור החרדי מתנהל בתוך המציאות המורכבת והלא מוכתבת עם נורמות ואידיאלים משלה, עם סל ערכים מוסרי קדוש של מסורת אבותינו וחכמי הדורות על-פי דעת-תורה ומסורה עם תובנה יהודית עתיקה של "תן לי יבנה וחכמיה" כעיקרון וכמשאת הנפש בתכלית. כך שאפשר לומר שהציבור החרדי הוא השה לקורבן בכל הבלאגן ואי הסדר שקורה כאן מסביב.
בשורה התחתונה, מה שהציבור רואה וניווכח הוא שהממשלה הנוכחית והמפלגות והאישים המרכיבות את הקואליציה אורבים אחרי כל מה שקשור לציבור החרדי ולדת מורשה, ותוחבים שם את היד, ובראש כל תופס הסוגיות של גיוס בני הישיבות וההתערבות בתכני הליב"ה של החינוך החרדי. אליבא דאמת, שני הסוגיות הללו אינם "הבעיות" של הקואליציה הנוכחית, והם פשוט קיבלו את הירושה הזו מהבג"צ ומ"מחפשי החרדים המקצועיים", כמו רסלר והרפורמים, ואין ולא תהא פתרון לבג"צ אלא בחקיקה שוויונית קבילה והגיונית, ואיך שזה רק יהיה היא תפגע לנוהליים שהתרגלנו עד היום, ונתפס כסכנה קיומית על רצף הזהות של הציבור החרדי.
רעיונות הממשלה והקואליציה אינם כה "נוראות" על-פי המבט האובייקטיבי של השקפתם. אני מוכן לקבל דברים של נציגים מסוימים שאומרים שהם לא אנטיים, הם לא נגד לומדי תורה, הם לא נגד חרדים, הם נגד מה שהם קוראים הסתאבויות שונות שהשתרשו במחנות וסקטורים שונים. אבל גם הם יתקשו מאוד להסביר את השפה של הממשלה, אם כולה או חלק ממנה, שמאוד רדיקלית, אובססיבית ומאוד פטרונית, כלפי הציבור החרדי, ולא רק כלפי מה שהם מסבירים הפוליטיקאים והמאכערים החרדים.
גאון השפה ומחדד בהירות המילה הרש"ר הירש, מבאר בפירושו על התורה, שבתורה הקדושה אנו מוצאים שאת הכח לחשוב ולדבר באמצעות מילים ואותיות, החדיר הקב"ה בתוך גופו של האדם. אמנם סיבות טבעיות גרמו לכך, שבני האדם נפרדו לקבוצות שונות – וכתוצאה מכך נפרדו הלשונות. אולם, עדיין לא היו השפות זרות לחלוטין. וכיחס "לשון" ל"שפה" – בהוראה המוחשית – כן גם בהוראה המופשטת. השפה היתה אחת, אך הלשונות היו שונות, הווה אומר: שפה אחת בדיאלקטים שונים… אחדות פוניטית של השפה, תלויה בשויון אורגני. ושויון ביצירת מילים ומשפטים, מבוסס על התאמה רוחנית בראיית הדברים ויחסיהם… וזו ההסבר לשינויים העצומים בין השפות בין קבוצות ומגזרים שונים עד לבלי היכר.
