עו"ד ראבילו: "ביהמ"ש כורת את הענף שהוא יושב עליו"

בשעה זו נמשך הדיון בבית המשפט העליון בעתירות נגד חוק הנבצרות, שקבע כי הסמכות להכרזה על נבצרות ראש הממשלה תהיה רק של הממשלה או הכנסת ותתרחש אך ורק בשל אי מסוגלות פיזית או נפשית.

עו"ד אליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון ביקש מבית המשפט להסתכל על התמונה הרחבה של כלל שינויי החקיקה שמבצעת הקואליציה בראשות נתניהו וטען כי הוא מנסה לבצע הפיכה שלטונית. לגופה של העתירה טען כי מדובר בחוק פרסונלי שיש להכריז על בטלותו. הוא ביקש להרחיב את ההרכב ל-15 שופטים. 

"הנאשם החליט לפרק את מדינת ישראל מהיסוד- החל מנגיד בנק ישראל וכלה במשטרה וביעוץ המשפטי לממשלה. אני מבקש מבית המשפט להסתכל על היער השלם, ולא על העץ הבודד. יש כאן אירוע של 120 חוקים שנועדו לפרק את הבית המשותף שלנו.

"נתניהו החליט לבצע הפיכה שלטונית במדינת ישראל. יש כאן אירוע שכולו פרסונאלי, והדברים נאמרו בפירוש און רקורד. רק כמה שעות אחרי שהחוק עבר כבר נשא נתניהו נאום והצהיר שמעכשיו הסדר ניגוד העניינים לא חל עליו, והוא נכנס לאירוע".

עורך הדין אורי הברמן שמייצג את ח"כ עודד פורר מישראל ביתנו, טען כי המנגנון שנקבע להוצאת רה"מ לנבצרות עשוי לקחת מספר ימים ולא תואם את המציאות. 

הנשיאה חיות: לקונה או בעיה בחוק לא מצדיק את ההתערבות של בית המשפט. צריך דוקטרינה לביטול חוק יסוד. איך אדוני מחבר את זה

עו"ד הברמן: אני מבין שאי אפשר להתערב רק בגלל שהחוק לא טוב, אבל אי אפשר להתעלם גם מזה במסגרת כל הפגמים

השופט פוגלמן: אתה טוען שזה עוד אינדיקציה להיבט הפרסונלי של החקיקה (כי מיהרו לחוקק ולכן יש פגמים)

עו"ד הברמן: כן

עו"ד ענר הלמן שמייצג את היועצת המשפטית לממשלה טען כי מדובר במקרה חריג שבו נעשה "שימוש בסמכות המכוננת כמשאב לפתרון בעיה משפטית פרסונלית של ראש הממשלה".

השופט פוגלמן הבהיר כי השתכנע שהמניע לחקיקה פרסונלי, בין היתר לאור דברי ראש הממשלה בנאום המפורסם לאחר החקיקה: "ידי היו כבולות. כעת אני נכנס לאירוע".

נציג רה"מ, עו"ד מיכאל ראבילו אמר ביחס לסמכות בית המשפט לדון בחוק יסוד, כי "אם בית המשפט סוטה מההלכה שהוא עצמו קבע הוא כורת את הענף שהוא יושב עליו. אי אפשר לתפוס את המקל משתי קצותיו. אני חושב שהקביעה שאפשר לפסול חוק יסוד, אינה עומדת בעקרונות שבית המשפט קבע בעבר. וגם אם היא עומדת – אז מדובר היה בהוראת שעה וניתנה התראת בטלות". (ולא 1. פסילה בפועל 2. של תיקון קבוע)

על התכלית של התיקון לחוק: "אין אח ורע בעולם ובחוק היסוד לכך שפקיד יעשה חילופי שלטון. אפילו חוק היסוד קובע מפורשות שגם אם ראש ממשלה מורשע, אם זה לא פסק דין חלוט צריך רוב של 61 להעברתו מתפקידו. איך זה מתכתב עם האפשרות שיועץ משפטי יכול להוציא רא"מ לנבצרות? הכנסת לא באה לשנות מצב. היא אומרת מאחר שנאמרו אמירות, אנחנו רוצים להבהיר את המצב המשפטי. המצב המשפטי הזה קשור לראש הממשלה כמוסד ולא לראש ממשלה ספציפי. זאת בהחלט תכלית ראויה".

ראבילו: "טובת הציבור היא דווקא שיהיה ברור מה זה נבצרות ומי יכול להוציא לנבצרות. המשנה ליועמ"ש אמר שההסדר שהובא בפני הממשלה חסר ותיקנו אותו. 

על אמירות שמוכיחות לפי העותרים שהחוק פרסונלי: "אם מסתכלים על האמירות הפוליטיות ביחס לחוק, יש עוד כל מיני אמירות. יו"ר הקואליציה אמר פעם אחר פעם אנחנו מתייחסים בחקיקה לראש ממשלה באופן כללי ולא ספציפי. 

"מה שהטריד את חברי הכנסת זה שיהיה קל להוציא ראש הממשלה לנבצרות מסיבות פוליטיות ולא מסיבות בריאותיות. אי אפשר לעשות שימוש לרעה… אם רוצים להפיל ממשלה יש הצעת אי אמון".

חיות: הכל התחיל בעקבות העתירה (להוצאת נתניהו לנבצרות). זה היה מיועד לחסום את העתירה. 

ראבילו: אם תקבלו את הסעד החלופי והתיקון יכנס לתוקף מהכנסת הבאה ויצטרכו ח"ו בקרוב להוציא מישהו לנבצרות, אז יבואו ויוציאו לנבצרות באופן שונה ממה שקבעה הכנסת, אחרי שהיא הביעה את עמדתה? זה מצב בלתי תקין. 

"גם הסעד החלופי (דחיית התחולה), עם כל הכבוד, זו התערבות בחוק יסוד ללא סמכות לבית המשפט לעשות את זה. 

פוגלמן: דווקא החקיקה הנוכחית יצרה רובד של קושי

ראבילו: אנחנו לא דנים בטיבו של החוק

"לבוא ולהעביר ראש ממשלה מתפקידו שלא בבחירות זה לא דבר של מה בכך. זה שורש הדמוקרטיה. הכנסת אומרת – רוצים להוציא רא"מ לנבצרות? צריך רוב של שני שליש.

---

כזכור, בחודש מרץ עבר בכנסת חוק הנבצרות, שהוא תיקון לחוק יסוד-הממשלה, שקבע כי הסמכות להכרזה על נבצרות ראש הממשלה תהיה רק של הממשלה או הכנסת ותתרחש אך ורק בשל אי מסוגלות פיזית או נפשית. זאת ברקע השיח הציבורי סביב האפשרות שהיועצת המשפטית לממשלה תחליט להוציא את ראש הממשלה לנבצרות לאור התנהלותו וענייניו המשפטיים.

כנגד החוק הגישו התנועה לאיכות השלטון וח"כ עודד פורר עתירות לבית המשפט העליון. התנועה לאיכות השלטון טוענת כי זהו תיקון פרסונאלי אשר "חותר תחת הבסיס המשטרי בישראל לפיו הרשות השופטת מאזנת ובולמת את הרשות המבצעת והרשות המחוקקת – וכינונו הוא מעבר נוסף אל דיקטטורה".

עוד טוענת התנועה נגד תחולתו המידית של החוק, בטענה כי הוא "יוצר תקדים חדש ומסוכן – ככל שלא עולה בידי מי שאוחז בראשות הממשלה לשנות את ההסדרים החוקתיים, כך הוא הולך ומשנה אותם בהתאם לנוחיותו, נוכח הרוב המזדמן שברשותו".

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה הצטרפה לעמדת העותרים וביקשה מבית המשפט לפסול את החוק. בעמדתה של היועצת המשפטית לממשלה נאמר כי נעשה שימוש לרעה בסמכות הכנסת כדי לשפר את מצבו המשפטי האישי של ראש הממשלה ולאפשר לו לפעול בניגוד לפסיקת בית המשפט בנושא ניגוד העניינים.

אתמול הגישה היועצת המשפטית לכנסת בקשה חריגה לבית המשפט ותקפה את עמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה ביחס לעתירות.