ראש חודש אלול. ברדיו עוד מדברים בין הזמנים, וכאן בהיכל ישיבת 'תושיה'-תפרח הרעש של סדר ב' מתנגן לו בנעימות שאין דומה לה.
קשה להסביר במילים מה הקולות האלו של מאות בחורים שיושבים ועוסקים בתורה עושה לאדם. מי שמכיר את זה אינו זקוק לשום הסבר, ומי שלא זכה ללמוד בישיבה ספק אם יבין.
עוד באתר:
[fvplayer id="972"]
הגענו למושב תפרח, את הרכב החנינו ממש בסמוך לבית המדרש, ועדיין לא ידענו האם זמן אלול החל כבר. הודות לחום הכבד של הדרום כל החלונות סגורים, מזגנים עובדים במרץ, ובחוץ לא שומעים כלום, והפלא הוא שגם לא רואים כלום.
אלף בחורים צעירים נמצאים בקמפוס של הישיבה, ועדיין עד שלא פתחנו את דלתות בית המדרש לא ראינו אותם. כדאי לחדד זאת שוב, קמפוס גדול שמכיל כאלף בחורים, וכולם או כמעט כולם מרוכזים (תרתי משמע) בבית מדרש אחד.
השנה פתחו את הזמן כאלף תלמידי הישיבה בלימוד מסכת כתובות, המכונה גם ש"ס קטן, משום שהיא כוללת בתוכה מגוון נושאים מכל רחבי התלמוד בבלי.
עבורי כבוגר של הישיבה היתה זו סגירת מעגל. אי שם לפני כמה שנים גם אני התחלתי את זמן אלול באותו מקום ואותם קולות קסומים ליוו את צעדי הראשונים במקום המיוחד הזה.
שוחחנו עם רבני הישיבה על מהותה ודמותה של הישיבה ושל ישיבה בכלל. כפי ששמענו מפיהם, מטרתה של ישיבה היא לגדל בחורים בהבנת התורה ובידיעתה, ולטעת בליבם את התחושה של 'כי הם חיינו ואורך ימינו'.
מהיום הראשון של בחור בישיבה, כשהוא פוסע בהיסוס קל לבית המדרש, ומקיים בעצמו את מאמר הכתוב 'האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו' וגולה למקום תורה כדי להיות מאלו ש'שמרו יראתך ובריתך ינצורו', על זה אמר החפץ חיים שהם אלו שיזכו ל'יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל'. וכך לאורך שנותיו בישיבה הוא סופג עוד ועוד את ערך התורה והחיבור אליה.
כמובן שצוות הישיבה משתדל לעזור ולסייע לכל בחור שילמד בשמחה ומתוך שלוה, אבל עדיין המרחק מהבית והניתוק מתענוגות ובילויים המצויים בעיר, מהווה אתגר עבור כל בחור. וזו הדרך לגדול בתורה.
נחזור לבית המדרש, שם מתחיל כבר ה'שיעור כללי' מפי ראש הישיבה הרה"ג רבי אביעזר פילץ שליט"א, חלק מהבחורים כותבים ומסכמים את הדברים במחברת, שקועים כל כולם בגמרא ובשיעור.
השיעור מסתיים לו, והבחורים פונים לחדר האוכל, ומיד ממשיכים הלאה לסדר הבא.
וכמה מילים ממני: בימים של הפגנות ומחאות, כאן בישיבה שלווה ורוגע. אל מול דיונים על סבירות ונבצרות, בישיבות עוסקים בסברות ובסוגיות הגמרא. כשבחוץ דנים האם לגייס בחורי ישיבות, כאן כולם כבר התייצבו למערכה, אין משתמטים ואין מפסיקים להתנדב, יודע כל בחור ישיבה שעליו העולם עומד. יודע הוא כמה חיוני וקריטי לעם ישראל כל לימוד וכל חידוש שלו.
נכון, שערי העיתונים אולי לא עשו תמונת שער של בחור ישיבה, אולי כי אין מקום ב"ה לכולם, אבל אנחנו יודעים שהם הם חוד החנית שלנו.
תדע כל אם יהודיה שכששלחה את בנה לישיבה, עשתה עבורו ועבור כל עם ישראל את הטוב ביותר.
https://files.93fm.co.il/new/m/akplayer/e9e331c8e6f7058b1b8b8e56002f9f79.mp4
