ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ אבישי ברוורמן, אישרה היום לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה לתקן את חוק הבנקאות ולחייב את הבנקים לתת ללקוחות הודעה מוקדמת לפני נקיטת הליכים של העמדת הלוואה לפירעון מוקדם, של ח"כ אורי מקלב וחברי כנסת נוספים. הצעת החוק, שנדונה בוועדה בכנסת הקודמת, נועדה לסייע ללקוחות שלקחו הלוואות ולא עמדו בתנאי הפירעון להימנע ממצב של סחרור כלכלי. היו"ר ברוורמן וח"כ מקלב הזכירו כי מטרת ההצעה היא להגן על האזרח הקטן מול הבנקים. ח"כ מקלב אמר כי מעטים יודעים לקראת מה הם הולכים כשהם מגיעים למצב שבו הם לא יכולים להחזיק הלוואה, והריבית הופכת לריבית נשך של למעלה מ-20%.
עו"ד לבנת קופרשטיין דאש מאיגוד הבנקים התייחסה לנושא ואמרה כי כאשר לקוח לא עומד בתשלומים מתחילה להצטבר ריבית על הסכום שלא שולם, לפי ההסכם בינו לבין הבנק. היא הודתה כי שיעור הריבית גבוה יותר מהריבית על ההלוואה, אך ציינה כי הלקוח מודע לכך. ח"כ מקלב ציין כי צריך לבחון אם לטפל בריביות הללו באמצעות הצעת חוק אחרת. עו"ד לירון מאוטנר לוגסי ממשרד המשפטים ציינה כי הצוות להגברת התחרותיות בבנקים המליץ להחיל את החוק שמגביל את ריביות הפיגורים שיכולות לגבות חברות האשראי החוץ בנקאי גם על הבנקים. לדבריה, המשרד מתכוון לאשר בקרוב תזכיר חוק בעניין הזה.
לפי ההצעה שאושרה, ההודעה תישלח במסירה אישית לכתובת הלקוח הרשומה בבנק וגם בדרך המשלוח הרגילה באמצעותה שולח הבנק הודעות ללקוח, 21 ימי עסקים לפני ביצוע הפעולה. עוד נקבע כי המכתב יכלול מידע על יתרת ההלוואה, שיעור הריבית עליה, סכום הפיגור, אופן חישובו ושיעור ריבית הפיגורים וסכום העמלה בגין העמדת ההלוואה לפירעון מידי. כמו כן המכתב יכלול מידע ללקוח על חובת הבנק להעביר את המידע על החוב, אם הוא לא ייפרע או יוסדר תוך 60 יום, לחברות המספקות שירות נתוני אשראי.
עוד באתר:
במהלך הדיון הקודם שקיימה הוועדה בהצעה התייחסה עו"ד קופרשטיין דאש לסוגיה לפיה הבנקים יחויבו לשלוח את ההודעה גם לערבים. לדבריה, יש הסדרה ספציפית לגבי הערבים ואין סיבה שהם יקבלו כבר בשלב כה מוקדם הודעה במסירה אישית שיכולה להלחיץ אותו שללא לצורך. עו"ד לירון מאוטנר לוגסי ממשרד המשפטים הציעה כי הערב יקבל את ההודעה בהתאם לחוק רק במקרים בהם הבנק עומד לבקש ממנו לפרוע את ההלוואה. עם זאת, בדיון היום קבעה הוועדה כי הערב יקבל הודעות, אבל בשינויים והתאמות שיקבע המפקח על הבנקים, וזאת כדי לא ליצור פערי מידע לערבים.
כמו כן אישרה הוועדה כי הבנקים לא יחויבו למסור את ההודעה במקרים בהם יש חשש ממשי שההודעה תפגע ביכולת גביית החוב, אם בשל שינוי לרעה במצב הפיננסי של הלקוח שיקשה עליו לפרוע חובותיו או בשל תנאים אחרים המחייבים ביצוע מידי של פעולה לגבי ההלוואה (כמו למשל חשש שהלקוח יצא מהארץ לפני שיפרע את חובו). עוד קבעה הוועדה כי ההוראות יחולו גם על הלוואות שניתנו לפני כנסית החוק לתוקף, והוא ייכנס לתוקף 6 חודשים לאחר פרסומו ברשומות.
