לדבר בלימוד: פרשת וישלח הרב אריאל שחר

מחשבת הפרשה: "ציד בפיו-תורה שבע"פ"

י"ח בכסלו תשפ"ד, 01/12/23 06:04

א+

א-

הגמרא מביאה מחלוקת קוטבית בנוגע לדמות המלאך בהופעתו מול יעקב אבינו: חד אמר כתלמיד חכם נדמה לו. וחד אמר כגוי נדמה לו (חולין צא.)

למה המחלוקת קיצונית כל כך, מדוע אי אפשר לומר שהוא נדמה כעם הארץ, או כסתם אדם. למה דמות עשו הוא דמות תלמיד חכם או גוי ולא במנעד שבין השנים?

עשו לא למד את דברי התורה שבכתב שיש בהם מצוות והוראות מחייבות, אלא עשו עסק ושאל שאלות כפי שנכתבה התורה שבעל פה בגמרא: שאלות וקושיות. הוא ראה רק את המקום של עצמו בדברי התורה.

יעקב אבינו ידע את המורכבות ולכן התייחס אל דמות עשו בספקנות, מה ומי הוא עשו. מצד אחד 'מיד אחי' אבל אולי הוא לא אחי בתורתי אלא הוא אך ורק עשו ועל כן הוסיף ואמר 'מיד עשו'.

מסיבה זו אומר האר"י הקדוש כי 'ציד בפיו' של עשו הכוונה לרבי מאיר שיצא מזרעו. תורת רבי מאיר היא יסוד תורה שבעל פה שהרי סתם משנה דברי רבי מאיר היא.

תורה שבעל פה היא המשכיות לתורה שבכתב, בתורה שבכתב הקב"ה מדבר אלינו. בתורה שבעל פה אנחנו מדברים איתו ומוצאים את מקומנו דעתנו וחידושנו בתורה.

אלא שעשו לקח כמה צעדים קדימה וראה רק את עצמו ותורתו ללא התורה שבכתב- כלומר ללא ההתחייבות למצוות וחוקי האלוקים אלו שמגיעים כהוראה מהקב"ה שאליו אנחנו מבטלים את עצמנו. עשו עסק בהשכלה ובמוח לא בחכמת הלב ובחיבור רגשי להקב"ה.

המוח של עשו היה תלמיד חכם, הלב היה של גוי. זהו הפער שיצר פראיות.

עשו לא יכל לבטל את עצמו כלפי ה'. לכן גם דברי התורה של עשו היו בסימני שאלה, בדעתנות, על מלח ותבן שהם הטפלים במאכל אדם ובהמה. מי שעוה מה שבא לו ואחר כך בא לדבר בלימוד, ומי שעוסק רק בשאלות ולא בתשובות, בורח ממענה ואחריות אישית ורוחנית. הגם שהיה בפיו חידושי תורה שבעל פה.

יצירת שיח שולי ובעל סימני שאלה ללא תשובות ומחויבות לתורה שבכתב יוצרות דמות פראית, מזויפת, אישיות בעלת אוסף דחפים ויצרים ללא יכולת שליטה עצמית ודחיית סיפוקים. וללא קיום רצון ה'.

'וישלח מלאכים' אלו הם דברי התורה של יעקב אבינו לראות כמה עשו שייך לדברי תורה.

'וידעת היום והשבות אל לבבך' השלב הראשון לימוד התורה בשכל הוא 'וידעת'. השלב השני הוא פעולות חכמת הלב להביא את לימוד התורה למידות טובות בין האדם לחבירו, ולשיח אמוני חזק בין האדם לבוראו.

כאמור בתורה שבעל פה אנחנו מוצאים את החלק אלוה ממעל שהקב"ה נתן לנו. והקב"ה יושב ומקשיב. זהו גם ההסבר דברי אליהו הנביא המספר בגמרא שהקב"ה יושב ואומר את דברי התורה של בניו: "אביתר בני אומר כך יונתן בני אומר כך."

בתורה שבכתב אנחנו מקשיבים לדבר ה'. בתורה שבעל פה ה' מקשיב אלינו.

אנחנו רק צריכים לדעת לעשות את זה נכון.

נכתב על פי משנתו של רבי צדוק הכהן מלובלין לפרשת וישלח.