שרידיו של ישוב כפרי שהתקיים לאורך כמאתיים שנה במהלך ימי הבית השני, נחשפו בחודשים אוגוסט 2013-ינואר 2014, ליד דרך בורמה (בקרבת 'מצפה הראל'). הממצאים נחשפו בחפירת הצלה ארכיאולוגית שביצעה רשות העתיקות לפני עבודות ההקמה של הפרויקט הלאומי להנחת קו הגז הטבעי לירושלים, פרויקט אותו מובילה חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל ("נתגז") .
בחודש יוני 2013 החלה נתגז בביצוע הפרויקט, שאורכו 35 ק”מ, המתחיל באזור השפלה ויסתיים בפאתי ירושלים. בעקבות הממצאים, סיכמו רשות העתיקות ונתגז על עדכון התכנית ההנדסית להקמת קו הגז הטבעי, לצורך עקיפת האתר ושמירתו כאתר ארכיאולוגי פתוח לצד דרך בורמה.
בשטח החפירה, שמשתרע על כ-750 מ"ר, נחשפו חלקיו של יישוב כפרי קטן שבו מספר בתי אבן קטנים, וביניהם רשת של סמטאות צרות. תכניתו של כל בית, ששימש מן הסתם למגורים של משפחה גרעינית אחת, כוללת מספר חדרים וחצר קטורה. לדברי אירנה זילברבוד, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות, "על פי רוב, שימשו החדרים למגורים ולאחסון, ואילו בחצרות נעשו מלאכת הבית השונות".
עוד באתר:
האתר, ששמו לא שרד, שוכן בראש שלוחה בגובה 280 מטר מעל פני הים, וממנו נשקפת תצפית אל עבר השטחים שסביבו. שטחי קרקע נרחבים אלה שימשו – אז כמו גם בימנו – לגידולי מטעים וכרמי ענבים, אשר היוו את הבסיס הכלכלי של מתיישבי האזור הקדומים.
החפירות הראו כי האתר הגיע לשיא התפתחותו במהלך התקופה ההלניסטית (במהלך המאה השלישית לפני הספירה) כאשר אזור יהודה היה מצוי תחת שלטונם של המלכים הסלווקים, יורשיו של אלכסנדר הגדול, והוא הגיע לקיצו בשלהי ימי שלטון החשמונאים.
בחפירות התגלו ממצאים רבים ומגוונים, מכל תקופות היישוב באתר, כולל כלי כתישה ושחיקה מבזלת ומאבני גיר ששימשו למלאכות הבישול הביתי, כלי בישול מחרס, קנקני אגירה לנוזלים – שמן ויין, נרות שמן מחרס ששימשו לתאורת הבתים, ומעל ל-60 מטבעות, כולל מטבעות מתקופת שלטונו של המלך הסלווקי אנטיוכוס השלישי, ואף מימיו של המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי.
