סיפור בחמישה קופים \ הרב אפרים אפשטיין

מסתבר שאנחנו נוטים להאמין במה שאנו מכירים.
אנחנו לא מטילים ספק בתחושות שקיימות בנו שנים רבות.

כשאליהו הגיע אלי,הוא היה מאוד ממוקד.
במשך שנים,כך הוא אמר,אני לא מצליח להסתדר בחברה.
מסביבי תמיד ראיתי אנשים שטוב להם בחברה,הם "זורמים" בקלות עם כולם,אבל אני אני…תמיד בצד.
זאת הרגשה לא נעימה,אבל למדתי לחיות איתה.
הגעתי אליך משום שעכשיו זה כבר ממש מעיק עלי.
התחתנתי לפני שנתיים וב"ה זכיתי באשה מיוחדת.
אבל משהו מרגיש לי בדיוק כמו עם החברים.
אני שם לב שאני לא באמת מחובר לאשתי,לא באמת פתוח וגלוי איתה.
אני מנסה..אבל משהו חוסם אותי.
אני חושש להישאר במצב הזה.

כשנכנסו יותר…התברר שהדברים שאליהו השמיע באוזני היו נטועים עמוק בנוף ילדותו.
בין הוריו לא שרר שלום בית בלשון המעטה,מה שהוביל בסופו של דבר לפרוק החבילה תוך מסע גירושין קשה ומכוער.
והוא.. שעמד בתווך בין הוריו המתגוששים,
הוא ששימש בעל כורחו ככלי לניגוח בין הצדדים
הבין רק דבר אחד,
שלא כדאי לתת אמון באף אחד.
נתינת אמון מהווה סכנה וחשש מפני פגיעה בעתיד.

'אתה מבין ?', אמרתי לאליהו,יצירת קשר- בנית חברות אמת ,מה שאצל רוב האנשים נחוה כמשהו חוויתי ונעים,
אצלך זה "מתניע" חרדה ופחד מלהיפגע.
המערכת הרגשית שלך אינה מבצעת אבחנה בין הארוע שחוית מהוריך לבין חייך שלך.
היא פועלת ממש כ"העתק הדבק".

אליהו הקשיב..ואני המשכתי.

חוקרים עשו ניסוי בחמישה קופים.
הם הכניסו סולם לתוך כלוב , והניחו עליו כמה בננות.
לאחר מכן, הכניסו לתוך הכלוב חמישה קופים.
בכל פעם שאחד הקופים טיפס על הסולם, המדענים השפריצו על הקופים האחרים זרם מים קרים.
דבר זה גרם לכך שבכל פעם שאחד הקופים העז לנסות לעלות על הסולם, הוא קיבל מכות מהקופים האחרים.
לאחר זמן מה, אף אחד מהקופים לא העז לעלות על הסולם, למרות הפיתוי הרב.
ואז.. המדענים החליטו לשדרג את הניסוי.
הם הוציאו את אחד הקופים מהכלוב, ובמקומו הכניסו קוף אחר. כמובן שהוא מיד ניסה לעלות על הסולם על מנת להגיע לבננות.
באותו רגע, הוא קיבל מכות מהקופים הוותיקים. לאחר כמה ניסיונות, הוא החליט שלא לנסות יותר, למרות שלא הבין את הסיבה למכות, ולא הבין מדוע איש אינו נוגע בבננות.
למחרת החליפו המדענים קוף ותיק אחר עם קוף חדש ושוב אותו סיפור חזר על עצמו.
ברגע שהקוף החדש ניסה לטפס על הסולם, כל הקופים האחרים הרביצו לו, ווכך גם עם הקוף השלישי, הרביעי והחמישי.
משלא נותר אף קוף וותיק בקבוצה (תזכורת: הוותיקים הם היחידים שקיבלו שפריץ מים קרים), ניסו המדענים להחליף את אחד הקופים החדשים עם קוף אחר. ושוב, הקוף קיבל מכות ברגע שניסה לטפס על הסולם, על מנת להגיע לבננות.
אם היו שואלים את הקופים מדוע הם עשו זאת, הם היו עונים:
"אינני יודע, אבל כך נעשים פה הדברים".

בדיוק כך פועלת המערכת הרגשית.
היא אינה מבצעת אבחנה,פשוט כך נעשים פה הדברים.

כשעברתי על פרשת השבוע התברר לי שלא היה צורך בסיפור על חמשת הקופים,כי הדברים כתובים במפורש בפרשה.

התורה מספרת,
"ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבדה ויזעקו…".
מלך מצרים שהוביל את הגזרות הקשות על בני ישראל מת, ואז.."ויאנחו בני ישראל מן העבדה ויזעקו..".
התורה מסמיכה את מות מלך מצרים לאנחתם וזעקתם של בני ישראל.
מה הקשר בין הדברים ??
הרש'"ר הירש אומר על כך רעיון נפלא.
כל עוד היוזם של שעבוד בני ישראל היה בין החיים,עדיין יש תקוה.
אולי יתעורר מצפונו של אותו רשע ויתקן את העוול.
אבל כשהשלטון התחלף,והשלטון החדש מושתת על אותו עוול משווע של השעבוד הנורא,
והללו – השלטון החדש לא ידעו את מקורו,
הם מחשיבים אותו למשפט המדינה,להסדר מקובל,משהו שהוא מקודש ע"י המסורת.
בני חורין ששועבדו ע"י אותו עריץ נידונו להשפלת עולם.
כל עוד חי מלך מצרים,ייחלו בני ישראל לשינוי גורלם.משמת מלך מצרים,ראו את עצמם נידונים לעבודת עולם,ונאנחו מתוך כבלי העבדות.

המצרים בדיוק כמו אותם חמשת הקופים.

---

להערות והארות אשמח גם במייל
[email protected]